היה זה יום סגריר והרטה העפילה


קר באולימפיה שטדיון

היה קר אתמול בברלין, קר מאוד.  לפני שיצאתי מהבית לאולימפיה שטדיון נכנסתי לגוגל לראות מה המצב בחוץ.  גוגל הראה מינוס שתיים.  עם הידיעה הזו, פלוס שתי חולצות, סוודר, מעיל ענק, שני זוגות גרביים ומכנסי סקי מתחת לג'ינס יצאתי לדרך.  הרכבת לא היתה מלאה באוהדים, רובם הגדול לא הטריח את עצמו למשחק.  אפילו דוכן הבירה הקבוע בו אנו נפגשים לפני המשחקים היה סגור, וכשאין בירה בתוך האצטדיון במשחקי אופ"א זוהי בשורה לא נעימה.  את הבירה קנינו בקיוסק של הרכבת, שתינו מהר לפני שהבקבוק יקפא לנו בידיים ונכנסנו, בלי שום תור, לאצטדיון.

האווירה היתה אופטימית.  בכל הנוגע להרטה, ולמרות העונה המזעזעת שלה, אני תמיד אופטימי.  הפעם ניבאתי 0-3 להרטה.  הברלינאי הלך על תיקו אפס ולא שכח לציין שהערב נחזו בליסבון שבע עשרה מעלות צלסיוס ושספורטינג לא יחזיקו מעמד בקור, בשלג וברוחות של ברלין.  במחצית הראשונה הפורטוגלים שיחקו כאילו  בברלין יש שבע עשרה מעלות.  הם שטפו את המגרש, שיחקו נהדר על האגפים ויכלו להגנת ברלין בכל מפגש זוגי.   ספורטינג רצו יותר וניסו יותר, אבל ההתקפות היו בסופו של דבר עקרות ולא סיכנו באופן ממשי את דרובני.

שני שחקנים של הרטה ראויים לציון – אחד לגנאי ואחד לשבח:

הוא אמיתי??? וישניארק

ארתור וישניארק – מה זה?!?! חלוץ כל כך גרוע לא ראיתי הרבה שנים.  סביר להניח שהפלופ הגדול של הרטה נגוע בחוסר בטחון ברמות מפלצתיות, אחרת אי אפשר להסביר את מופע האימים של וישניארק.  כל כדור שהגיע אליו בהתקפה אבד, כל מסירה שלו הגיעה לשחקן יריב, כל כדרור הסתיים במפח נפש.  שני מצבים היו לפולני מול השוער, בשניהם הוא איבד שליטה על הכדור וכשהתאושש היה זה מאוחר מדי.  וישניארק בהרטה הוא תוצר של ההשקעה המינימלית בשחקנים בפתיחת העונה.  אף אחד לא האמין שוישניארק הוא תחליף הולם לוורונין ופנטליץ', אבל אף אחד גם לא האמין ששחקן בונדסליגה יכול להיות כל כך גרוע.  כשוישניארק הוחלף עשרים דקות בתוך המחצית השניה נשמעו קריאות בוז ושמחה בקרב אוהדי ברלין, ושתיהן היו מן המוצדקות.  עדיף לכל חובב כדורגל שווישניארק יישאר על הספסל, שם הוא לא מזיק.

הוא אמיתי!!! ראמוס

אדריאן ראמוס – לפעמים היה נדמה שזה ראמוס מול ספורטינג.  הקולומביאני היה בכל מקום במגרש.  הוא ניסה להבקיע, רץ למתפרצות, ניהל את הקישור, ירד לגליצ'ים במרכז המגרש, חילץ כדורים בהגנה ובישל הזדמנויות לחלוצים.  הוא עשה כל מה שרצה במגרש, אף פורטוגלי לא יכל לו.  אין ספק – הנצחון לא בא בקלות, אבל בכל משחק שעובר מרוויחים עוד קצת ראמוס, ועם שיתוף פעולה מתאים בהרכב הוא יקרע את הליגה בסיבוב הבא.

המשחק היה קשה לצפיה.   הקור חדר לעצמות, כפות הרגליים כאבו, הפנים בערו מקור.  ארבעה עשר אלף צופים מטורפים ישבו ושקשקו מקור.  במזג אוויר כזה שום משקה חם לא עוזר, בטח לא כשיושבים על כיסא בלי תזוזה במשך כמעט שעתיים.  במחצית השניה היה קר עוד יותר, ממש בלתי נסבל.  ובזמן שסיפרנו אחד לשני כמה קר לנו נפצע קצ'אר.  הוא השתטח לתאקל ופגע עם ברכו הרעועה בשחקן יריב.  קצ'אר נמרח על הדשא ולא הצליח לקום במשך כמה דקות.  פרידריך פצוע, שטיין פצוע, רפאל מורחק, וישניארק נעלם מהרדאר, ועכשיו קצ'אר? אם יש מישהו שמסוגל לעשות את ההבדל (חוץ מראמוס, ובמידה רבה רק איתו) זהו קצ'אר.  בסוף הוא הצליח לקום ודידה עוד כמה דקות.  הוא הפסיק לדדות אחרי שהבקיע את שער הניצחון.  גם השער היה קשה.  הרמת כדור מצד ימין, נגיחה אחורה של מגן פורטוגלי, וקצ'אר מספיק מהיר כדי לדחוק את הכדור פנימה משלושה מטרים בין שני מגנים.  שחקן חשוב אמרתי?

הדרך לרכבת היתה קשה.  הגוף דאב מהקיפאון שהשתלט עליו וכפות הרגליים כאבו כמו פסעו על סכינים.  לפחות לא היינו צריכים לחכות יותר מדי זמן ברציף.  הלב, לעומת זאת, נהנה מחום נדיר.  העונה צפיתי בשני נצחונות של הרטה.  הראשון היה במשחק העליה לשלב הבתים מול ברונדבי הדנית, נצחון של ווינרים שהתגברו על הפסד בדנמרק והבקיעו את השער העליה בדקה השמונים ושש.  הנצחון השני היה באחד ממשחקי הנפל שיצא לי לראות בחיי, במחזור הראשון מול האנובר, עם דרדל'ה של קצ'אר שבע דקות לסיום.  מאז רק מפח נפש.  אחרי התיקו מול לברקוזן האמנתי שזהו זה, המאבק התחיל רשמית, לא רק על הירידה כי אם גם על הכבוד.

יאסו תיאו! גקאס

הרטה לא היתה טובה אתמול, היא לא תהיה טובה בן לילה.  אבל אתמול נלחמה הרטה במשך תשעים דקות.  השחקנים נראו מחוייבים בכל דקה והנצחון הקשה היה מתוק.  הרטה היתה זקוקה לנקודה כדי לעלות, והרטה השיגה יותר ממה שהיתה צריכה, וזהו עוד נ"צ של אופטימיות.  תיאופניס גקאס יצטרף לסגל בסיבוב השני, יש סיכוי גבוה לראות גם את לבן קוביאשווילי מגיע משאלקה.  פרידריך יחזור לסגל, גם שטיין יבריא.  קצ'אר יחזור לכושר מלא ורפאל ימשיך את מה שהוא עושה עד עכשיו על הצד הטוב ביותר,  ראמוס וגקאס בחוד – חברים, יש סיכוי לא רע שהרטה תישאר בליגה! טוב להיות אופטימי, טוב שיש סיבה להיות אופטימי.

2. הפועל ת"א מול המבורג על המקום הראשון.  המבורג טובה יותר, אבל הפועל ת"א לא פראיירית.  התחלתי להאמין ביכולת שלהם להגיע רחוק אחרי הנצחון על סלטיק.  זה בכלל לא משנה שהקבוצות הסקוטיות לא בפורמה כבר כמה שנים.  עבור הפועל ת"א סלטיק היא עדיין קבוצה חזקה.  ואם רק תנצח הפועל אשמח שבעתיים – גם קבוצה ישראלית עולה שלב באירופה וגם מפגש אפשרי עם הרטה ברלין.  הגעה של קבוצה ישראלית לאצטדיון האולימפי  תקבל משמעות עמוקה הרבה יותר מהמשחק עצמו.  באופן אישי אשמח מאוד אם יתקיים המפגש הישראלי-גרמני.

איני שונא קבוצות כדורגל.  יש תחרות וזה משרת אותנו האוהדים, גם בלי מחזות שנאה ואלימות, אחרי הכל זה רק כדורגל.  אבל להיסטוריה אי אפשר להתכחש.  כישראלי אני שמח בהצלחת כל קבוצה מהארץ באירופה, ולמרות שנאמנותי בארץ שמורה למכבי ת"א לא אייחל לכשלונה של הפועל ת"א בחו"ל. כאוהד הרטה – אם המפגש ייצא לפועל – דווקא כן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: