הרטה ברלין סיימה משחק בית שני ברציפות בתיקו אפס. דווקא בשני משחקים על שש נקודות מול היריבות הפוטנציאליות לתחתית לא הצליחה הרטה להתעלות על עצמה ולנצח. הנצחון האחרון של בורוסיה מנשנגלאדבך, 3:4 על ורדר ברמן, הרחיק אותה מעט מהתחתית הצפופה, אבל עדיין ישנן מספיק קבוצות למלחמת עולם עד סוף העונה.
בשבת הגיעה בוכום לברלין. עוד לפני כן, התגובות אחרי התיקו אפס מול גלאדבך היו חיוביות. בפעם הראשונה העונה ראינו את הרטה תוקפת עם כוח קדמי חזק (גקאס וראמוס). השילוב מוצלח בהרבה מכל אופציה שכללה את ארתור וישניארק שבקושי רואה מגרש כבר חודשיים, מוצלח גם יותר מהתפקוד של ראמוס, שלעתים קרובות נראה היה שהוא משחק בשלושה תפקידים שונים במגרש. ההגנה היתה מעולה ושמרה על נקיון הרחבה במשך כל המשחק (למעט העבירה של פרידריך על קולאוטי והפנדל שבא בעקבותיה) . באופן כללי התרשמנו לטובה מהשינוי שחל בקבוצה אחרי הפגרה, כולם נראו ממוקדים במטרה – הישארות בליגה. העבודה שנעשתה בקבוצה בפגרה עודדה גם את אוהדי הרטה שהתחילו להשפריץ אופטימיות לכל הכיוונים.
מול בוכום התחושה קצת התקלקלה. המחצית הראשונה היתה משעממת. בוכום תקפה יותר אבל לא הצליחה לחדור את ההגנה של הרטה. קוביאשווילי במשחק בינוני הצליח בכל זאת לשמור על השטח שלו לאורך כל קו הרוחב השמאלי. כל השאר הרדים אותנו. וכשמשעמם מתחיל הקור לחדור דרך הבגדים ולא מקל על התחושה הכללית. במחצית השניה, ממש כמו במשחק מול גלאדבך, התעוררה הרטה והתחילה לתקוף, אבל אף אחד לא הבין את השני. פלוריאן קרינגה, שחזר רק לפני שבועיים להרכב אחרי פציעה, היה מבולבל ואיבד כדורים ברשלנות. רפאל שוב התחיל לסבך את עצמו בדריבלים שלו וכשהוא כבר הצליח להשתחרר הוא בעט רחוק מהמסגרת. ההתקפה נתקעה וגם עוד מאתיים דקות לא היו משחררות אותה, מצליחות לעשות התקפה מסודרת, שער, משהו.
בסוף הסתיים המשחק אחרי תשעים דקות. זהו התיקו אפס השני ברציפות. עוד לא ראינו שערים בבית בסיבוב הזה, ומה זה כדורגל בלי שערים? אני, שבילדותי הלכתי אחרי מכבי ולא הבנתי איזה עניין יש לאוהדים בקבוצת תחתית, מתחיל להבין. הרטה העונה היא קבוצת תחתית, כרגע גם הגרועה שבקבוצות התחתית. אבל יש דברים אחרים שרואים מהמקום האחרון. אז, בסוף הסיבוב הראשון, עמד הפער מהמקום החמישה עשר – אחד מעל לקו האדום – על עשר נקודות. היום, שלושה מחזורים בתוך הסיבוב השני, הצטמק הפער לשבע נקודות – נקודה למחזור, הייתי חותם על זה בעיניים עצומות. אז היו להרטה שש נקודות, היום יש לה עוד חמש. עד אז הספיקה הרטה לספוג שלושים ותשעה שערים… הרטה לא ספגה כבר שלושה משחקים רצופים. אחרי המופעים הביזאריים של הסיבוב הקודם השינוי ניכר לעין. מי שעוקב אחרי משחקי הרטה (אני וששת קוראיי?) יודע שגרוע ממה שהיה לא יכול להיות. בשבוע הבא משחק חוץ בברמן. זה כבר סיפור שונה, זו קבוצה מזן אחר,אבל בבונדסליגה אין דבר כזה שאין דבר כזה.
חומר טבעי 
כתיבת תגובה