מי שמע, מי ראה…


אפילו למלטה יש מאמן. בוטיגיג

מה אומרים לכם השמות הבאים: סלאבן ביליץ’, אוטו ריהאגל, אלכסנדר סטארקוב, טימורי קצבאיה, ג’ון בוטיגיג? אפשר לנחש די בקלות על פי שני השמות הראשונים ברשימה, המוכרים יותר – מאמני נבחרות קרואטיה, יוון, לטביה, גאורגיה ומלטה, בהתאמה. אבל יש שש קבוצות בבית, איפה עוד מאמן? זהו, שאין. עד לכתיבת שורות אלו לא מצאה לנכון ההתאחדות לכדורגל למנות מאמן. אתמול הודיע אבי לוזון שתוך שלושה שבועות ימונה מאמן לנבחרת. קצת  מוזר, לא? שמעתם פעם על פרוייקט בלי מנהל? על כיתת הדרכה בלי מדריך? על נבחרת בלי מאמן בטח שמעתם. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, וראש ההתאחדות עדיין בטוח שהוא מבין יותר מכולם. מי אלה המלטה האלה? אז מה אם יש להם מאמן? ואם הם מינו מאמן יש להם סיכוי לעלות? מי הם לעומתנו? לנו יש ועדה בראשות שפיגלר, שהצליח להוכיח את עצמו בשנים האחרונות, בעיקר בבדיחות עבשות ובליחוך פנכת אחמ"י הכדורגל הישראלים והאירופים. הועדה מונתה לפני כשבועיים. חברים בה אין, רק שפיגלר. זה לא כל כך משנה, הרי בכל מקרה לא שפיגלר או חברי הועדה המסתוריים יחליטו מי יהיה המאמן אלא מזכירות ההתאחדות – או במלים אחרות, אבי לוזון. המזכירות תחליט מה שלוזון יצווה עליה. המזכירות/לוזון לא עשתה דבר עד עתה לקידום עניין המאמן, וחוץ מהשתלחויות הדדיות מול קשטן לא נעשה שום צעד, רציני או תמוה, לצורך המינוי. העיקר שהוועדה מונתה. מישהו שמע מתי היא מתכנסת בקרוב? בעצם בשביל מה צריך מאמן? להכין תוכנית עבודה דו שנתית? לבחון שחקנים? לעבוד על תוכניות אימונים? שטויות, לא צריך תוכניות. אחרי זה כבר נשבור את הראש עם היעקב שחרים והאלי טביבים מתעבי הנבחרת. תקשורת? שיחפשו את החברים שלהם, שונאי ישראל.

מי יכול עליו בהתאחדות? לוזון

אבי לוזון והחבר’ה ממאיסים את עצמם עלינו בכל פעם מחדש. הדיקטטורה שמנהל עובד הבנק מזכירה משטרים אפלים. שוחד בחירות בדמות תפקידים ניתן לאור יום, בלי בושה. חברי המזכירות הנבחרים יודעים בדיוק מי מלטף להם את האגו ודואג לכל מחסורם והם בוחרים בו, שוב, לראשות ההתאחדות. קשה להאמין שמישהו מהם ניסה לבחון את מורשתו של לוזון, את האסון שהביא על שתי הליגות הבכירות שלנו. על העלאת קבוצות נחשלות לליגה לא שלהן, על הורדת הרמה בליגה הלאומית, על הירידה במספרי הצופים, על האצטדיונים המחורבנים, על מחירי הכרטיסים חסרי הפרופורציות, על חוסר הבושה וחוסר האובייקטיביות באהדת מכבי פ"ת, ולעניינינו – על חוסר המקצועיות המשווע באי מינוי מאמן נבחרת.

אני זוכר את המשחק ישראל – קולומביה כאילו היה אתמול. הייתי חייל בסדיר, השתחררתי מוקדם יותר מהבסיס ונסעתי בשלושה אוטובוסים לאצטדיון ר"ג. היציעים היו מלאים, ביציע המזרחי אי אפשר היה לשבת מרוב צפיפות. קולומביה היתה טובה יותר והשיגה תיקו אפס שהעלה אותה למונדיאל. אני זוכר את העצב העמוק, את תחושת הפספוס ואת הגאווה בנבחרת שהגיעה עד למפגש עם קולומביה, מהנבחרות הדרום אמריקאיות המרשימות בשנות השמונים, וכמעט יכלה לה. זה היה אז, כיום קשה לי להתלהב מהנבחרת. ובאמת, איך אפשר? לאיש אין מושג איך ייראה הסגל ומה יהיו המטרות שלו. כשיש סגל יש גם עניין, יש מעורבות של קבוצות ואוהדים. כשיש סגל אפשר להתחיל לקדם מכירות, להביא את הנבחרת שוב לכותרות החדשות, להחזיר את העניין שאני ושכמותי איבדנו בשנים האחרונות. אבל אפילו לוזון יודע שלמרות שהוא היה מאושר לעשות כן – הוא לא יכול לזמן את הסגל. מאמן יכול. והנה, שוב חזרנו לנקודת הפתיחה – אין מאמן לנבחרת ישראל.

ממנו דווקא כן החזקנו. ואלדרמה

בתחילת מרץ, בעוד כשלושה שבועות, ייפגשו הנבחרות על מנת להחליט על סדר המשחקים. אם להאמין ללוזון, תוך שלושה שבועות ימונה מאמן לנבחרת שיודעת כבר כמה חודשים שהמאמן שלה יישב בבית עד סוף יוני וימשיך לקבל משכורת בלי דקת אימון נוספת ושהפעם האחרונה שלו באצטדיון ר"ג כנראה היתה בהופעה של לאונרד כהן. אבל לוזון גם אמר שיתפטר אם ישראל לא תעלה. לוזון גם הצהיר שישראל תעלה. ישראל תגיע למפגש בלי תוכנית עבודה. מעניין מהו המידע המוקדם עליו יסתמכו הישראלים בקביעת מפגשי הנבחרת העתידיים עם חברותיהן לבית. לביליץ’ בטח תהיה סימפטיה לישראל, הוא הרי היה מועמד לחמש שניות לאימון הנבחרת. ריהאגל? הוא ולוזון כבר חברים, נפגשים כמעט בכל קמפיין. כנ"ל מאמן לטביה. הגרוזיני? שיגיד תודה שאנחנו מחזיקים את דבאלשווילי, שלא ימתח את החבל יותר מדי. והמאמן של מלטה? עגלות, את מי הוא מעניין בכלל?

בדרך למטה?

הרטה ברלין חזרה להפסיד. הפעם לברמן. אז נכון, השופט פסל שער יתרון חוקי להרטה שיכול היה לשנות את מהלך המשחק. אבל הרטה לא עשתה יותר מדי במגרש כדי לנסות ולפצות על השער הגנוב. ורדר ברמן קבוצה טובה בהרבה מהרטה ומרקו מרין הקטנטן הוא שחקן בעל מגע אלוהי בכדור. ארבעה מחזורים בתוך הסיבוב השני, הרטה עם חמש נקודות, מתוכן שלוש שהושגו מול האנובר. הקבוצה היחידה שהרטה ניצחה העונה היתה האנובר. מי שקורא את הפוסטים שלי יודע שאני תמיד אופטימי בכל הנוגע להרטה, וגם היום אני מאמין שההינצלות אפשרית. היום, יומיים אחרי ההפסד לברמן ושלושה עשר מחזורים לסיום, עם משחקים עתידיים מול שאלקה, המבורג ודורטמונד ועם איבוד נקודות קריטי מול היריבות לתחתית בוכום וגלאדבך, מתחיל הלב שלי להיסדק מעט, וזה כואב.

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “מי שמע, מי ראה…

הוסיפו את שלכם

  1. מה נשמע ערן?
    כיף לקרוא. מס' הערות/הארות:

    גם אני זוכר את המשחק של קולומביה-ישראל ואת ההחמצות הנוראיות של שלום תקווה (פעמיים משקוף – אני זוכר נכון?!). אני גם זוכר את משחק הנבחרת בדנמרק ושערוריית הזונות. מה שלדעתי "כיבה" את הנבחרת היה אברם גרנט שבלי לשאוף לכלום, שאף להיות (באופן מוטעה) בתמונה ולמעשה לא ניסה אף פעם להפתיע ולהעז. מאז הנבחרת התדרדרה והלכה – אין דרך ואין כיוון. לדעתי, יו"ר עם ביצים היה נותן את המושכות לשפיגל (ולא לשפיגלר) כדי לבנות חומר שחקנים לשנים הלאה. ולנקודה בהרחבה – אחת הבעיות המרכזיות בנבחרת של היום היא שהיא משקפת את רמת הליגה והשחקנים בה. הרמה בקנטים (והצלחות ספורדיות של מ.חיפה והפועל ת"א לא משנות את התמונה הכללית), רמת האימונים בקנטים ואופי החיים הספורטיביים של הכדורגלן הישראלי שווה לאפס. למעשה, למאמן נבחרת לא נשאר הרבה חוץ מלקבוע מערך והרכב (כמה הוא כבר יכול להשפיע ב-4 אימונים בשנה?). פני הדור כפני הכלב, ובמקרה הזה – הכלב נהנה לכשכש בזנב ולא לרוץ אחרי עצמות…..
    ד"ש לגרמניה
    יונתן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: