עייפה דובה הרטה


'תרדמת חורף היא מצב של חוסר פעילות והאטה משמעותית  של המטבוליזם בבעלי חיים רבים, כדי לשרוד תקופות של תנאי סביבה קשים. בעלי החיים מתגוננים מתנאי הסביבה באמצעות מעבר למצב של תרדמה(…)בעל חיים במצב זה אינו אוכל ושותה, אינו פעיל, וגופו מתקיים מהשומן שצבר בעונות הפעילות'.

'תרדמת קיץ היא תרדמה של בעלי חיים אשר שוכנים בסביבה מדברית…החלה בקיץ עקב שינוי הטמפרטורה וירידת הלחות באזור מחייתם והתייבשות הקרקע הפורייה'.

'שלא כיונקים אחרים, אין טמפרטורת גופו של הדוב החום יורדת וכל כמה ימים הוא קם ממרבצו כדי לעשות את צרכיו' (ויקיפדיה).

 

פעילותה של הדובה הרטה נוגדת את הטבע העונה.  הקבוצה נפלה לתרדמת קיץ ממנה שכחה להתעורר, המשיכה במאוזן אל תוך תרדמת החורף ועדיין מנסה להתעורר מזו האחרונה.  חום גופה אמנם עלה מעט בחודש האחרון אך עדיין לא מספיק לפעילות מטאבולית מלאה, וכל מה שהיא מצליחה הוא לקום לשירותים, לבחון את היציאות, להתעייף מהפעולה ולחזור מיד למערה לעוד תנומה.  החורף השנה קשה מאוד וסופו אינו נראה באופק.  הדובה הרטה חייבת לעשות משהו ולהתעורר, אחרת תישאר בסוף החורף רק עם הצרכים.

 

רחבת היציאה מתחנת הרכבת באולימפיה שטדיון היתה די ריקה בשבת.  גם האוהדים אימצו את משנת הדובים והחליטו לתפוס תנומה סופ"ש במקום להגיע למשחק.  אם להיות אובייקטיבי – אחרי שני תיקו אפס מול היריבות לתחתית ועוד הפסד לברמן בחוץ אפשר להבין אותם.  הבית, השמיכה, השוקו החם, השידור הישיר, הקיפאון בחוץ, בשביל זמה לסבול.  אלה שכן הגיעו (37000), חזו שוב בקבוצה שלא מצליחה להתחבר ובלי הטירוף בעיניים, טירוף שאפשר לראות אצל שחקנים שהחליטו להשאיר את הקבוצה שלהם בליגה.  גם קר בחוץ (מינוס שתיים בצהריים) וגם משחק שלא הולך לשום מקום? קצת נסחפו ההרטה האלה.  די ברור שאני משתייך לרוב הלא שפוי.  עמדתי עם החבר'ה ליד דוכן הבירה מול הכניסה למתחם האצטדיון, שאלתי שוב את עצמי אם הייתי צריך לגרוב ארבעה זוגות גרביים ולא רק שלושה והבטתי סביבי.  רצועות השוטרים שאפיינו את העונה שעברה (וגם את פתיחת העונה הנוכחית) לא נראו באופק.  האווירה באזור לא הזכירה משחק בונדסליגה.  זה הרגיש יותר כמו השלמה עם המציאות – הרטה לא תשרוד בליגה.  אחרי פרצי האופטימיות שהציפו אותי למרות אכזבות החודש האחרון גם אני לא יכולתי יותר.  קשה היה לדמיין את הרטה מנצחת במשחק הקריטי מול מיינץ.  הניחוש הפופולרי היה – איך לא – תיקו אפס. 

 

חסר. קצ'אר

אריסטיד באנסה דאג לאכזב – תרתי משמע – את המנחשים עם פצצה מהאוויר לרשת בדקה ה-37.  הרטה דאגה לאכזב את האוהדים שלה עם עוד מחצית ראשונה נוראית, בדיוק כמו כל המחציות הראשונות בחודש האחרון.  אין חיבור בהרטה בין השחקנים ונראה כי הם צריכים עוד זמן כדי למצוא אותו (ואין זמן!).  תיאופניס גקאס ולבאן קוביאשווילי משחקים רק חודש בקבוצה.  אדריאן ראמוס נאלץ להסתגל מהר להרכב אחר מזה שהכיר ורומן הובניק, שעלה לשחק בפעם הראשונה מאז הגיע בפגרת החורף, עדיין חלוד מאוד.  רפאל, בעוד מהלך תמוה של פרידהלם פונקל, הוצב באגף השמאלי, כאשר את מקומו הקבוע באמצע תפס כריסטוף יאנקר החלש.  פלוריאן קרינגה הוא בכלל סיפור מוזר.  אחד משחקני המפתח של הרטה בפתיחת העונה חווה פציעה קשה וחזר לשחק רק בסיבוב השני.  מאז שחזר הוא פשוט נראה מבולבל.  הוא לא מצליח לייצב את הקישור ומאבד כדורים בסיטונות.  גם את המצב היחיד לו זכה, אחרי מסירה מופלאה מהאגף השמאלי שהשאירה אותו לבד לגמרי מול שוער מיינץ, הוא שיגר לכיוון לא ידוע, רחוק מהמסגרת, רחוק מאוד.   גויקו קצ'אר, אחד השחקנים המרכזיים במרכז השדה, שהציג שיפור ניכר לקראת סיום הסיבוב הראשון, נפצע גם הוא עם סיום הסיבוב הראשון וחסר מאוד בסגל. קישור סביר היה מנצח את המשחק.  למיינץ אין מרכז שדה, לא קיים.  כמעט כל הכדורים נשלחו מהקו האחורי לכיוון באנסה, הברומטר של מיינץ והשחקן היחיד שעושה את ההבדל בינה לבין אלו שמתחתיה.  לחץ כבד היה מפרק את המערך המפוזר של מיינץ.

 

העיר את הרטה. סיסרו

הכניסה של סיסרו במקום יאנקר במחצית השניה הכניסה רוח למפרשים של הרטה והיא התחילה לתקוף ולשלוט בכדור.  שש דקות בתוך המחצית השניה הבקיע ראמוס בנגיחה והשווה, בצדק, את התוצאה.  ראמוס הגיע לעוד שני מצבים מעולים ליד השער.  אחד מהם פגש את המשקוף.  בעשרים הדקות האחרונות 'ישבה' הרטה על מיינץ ושברה את כל ההתקפות שלה, אבל בלי לחץ במרכז השדה גם הרטה לא מצאה את הכיוון והסתפקה בכדורים ארוכים של פרידריך, הובניק וקוביאשווילי שלרוב לא מצאו את השחקנים הנכונים.

 

המשחק שתואר כ"קריטי" הסתיים בתיקו.  עוד תיקו.  עוד נקודה אחת, עכשיו יש שתים עשרה.  חצי הכוס המלאה מספרת שהרטה השיגה עד כה בסיבוב השני שש נקודות, בדיוק כמו בכל הסיבוב הראשון.  יופי, יהיה לנו זכרון מתוק מהימים ההם בזמן שנארח בברלין את מינכן 1860 או אאוגסבורג.  המזל של הרטה – אוקסימורון בפני עצמו –  הוא שפרייבורג, נירנברג והאנובר לא ניצלו את המצב והפסידו.  האנובר עם נקודה אחת מעשרה משחקים ועם משבר קשה מאוד ממנו אינם מצליחים להתאושש.  את האנובר ניצחה הרטה פעמיים העונה (שני הנצחונות היחידים של הקבוצה עד כה שהושגו מול הקבוצה החלשה בליגה נכון לעכשיו).  שבע נקודות מפרידות כעת בין הרטה למקום החמישה עשר שמעל לקו האדום.  המשחקים הקריטיים של הרטה יהיו מול פרייבורג (שניצחה 0-4 בסיבוב הראשון) ונירנברג (0-3).  המשחק מול פרייבורג ייערך כבר ביום ראשון הקרוב.  נצחון והפער יעמוד על ארבע נקודות בלבד, וזה כבר סיפור לגמרי אחר.  עוד נצחון על נירנברג בעוד חודש ואפשר להתחיל להתבסס באמונתנו כי הרטה תציל את עצמה.  נצחון, תזכירו לי…מה זה?

 

חודש פברואר באמצעו והקרח עדיין מכסה כל מדרכה וכיכר בעיר.  סכנת החלקה אורבת לכל מי שמסתובב ברגל.  בני אדם לא יכולים לישון שנת חורף, אוהדי הרטה לא יכולים לישון בכלל.  אנחנו נחליק, נקום מיד ונקלל את הקרח, החורף והמזל שלנו.  אם הרטה תחליק בתום העונה זה יהיה למקומות קשים יותר, אכזריים יותר, קרים יותר, בלי שומן ששומר על החום, בלי שנת חורף מתוקה, בלי בונדסליגה.  כל כך קר, קר שם בחוץ…

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “עייפה דובה הרטה

הוסיפו את שלכם

  1. שלום ערן

    תגיד, בהרטה ברלין יודעים על האגנבת שגצה גצה גצה
    עד שעבגה סובאגו יגוקה ודגסה את האגנבת…..

    לפי התיאור (התיאוג) שלך חבורה(חבוגה) של אגנבות (אגנבות) רצות (גצות) יותר מהר משחקני הרטה….

    בייייייייי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: