אז מי הכי טובה בעיר?


1.הדרבי הגדול של ת"א וידה של הפועל שוב על העליונה.  ארבע שנים ללא ניצחון של מכבי בדרבי, ובזה האחרון לא היתה סיבה שמאזן האימה ישתנה.  הפועל קבוצה טובה יותר, אין ספק בכך. מכבי לא רעה אבל גם לא בליגה של הפועל ואחת חיפה, מכבי חיפה.  אבל לפחות לחלק מהאוהדים זה בכלל לא משנה.  עבורם מכבי ת"א היא הקבוצה הטובה בעיר, גם אם היא ממקומת מתחת לקבוצה השניה בטיבה בעיר.

מאמרים ותגובות  רבים נכתבו על הדרבי שהסתיים בתוצאה 2-4 להפועל (הפעם השלישית בלבד בהיסטוריה של הדרבים בה הובקעו שישה שערים במשחק).  אוהדי מכבי מגיבים בהיסטריה לכתבות בנושא ומטקבקים את עצמם לדעת בפורומי הכדורגל השונים.  טענותיהם שונות ומשונות: מכבי היתה טובה יותר; אם לא הטעות של ראלדס היינו מנצחים; אם אילייב היה משחק היינו מביסים את הפועל; איתי שכטר? בלוף! דה סילבה? ערס! ועוד ועוד.  ה"היסטוריונים" אף מתכחשים למספר הנצחונות הגבוה יותר של הפועל בהתמודדויות בין הקבוצות ומתחילים לחשב את משחקי הדרבי שנערכו לפני קום המדינה.  נוח מאוד, כשמחשיבים אותם (פתאום, סתם כך, לעובדה שהפועל עברה את מכבי ממש(!!!) אין קשר) מגלים שמכבי עדיין מעל הפועל.  עכשיו כולם מרגישים טוב יותר?

קשה לי להבין את הויכוחים העקרים הללו על "מי טובה יותר".  אוהד מכבי אני אך גם אוהד כדורגל באשר הוא.  כאב לי לראות את מכבי מפסידה, אך מכאן ועד לביטול הפועל והנצחון שלה הדרך עדיין ארוכה.  מהם המניעים בשמם פועלים אותם מכחישי הפועל? האם הכבוד האישי נפגע כתוצאה מההפסד? ואם אכן כך, האם יצירת אמת חדשה, משופצרת, תפתור את הבעיה? אני נזכר בשיעור היסטוריה בבית הספר היסודי, אולי בכיתה ז', אולי ח'.  המורה הביאה דוגמא לפרשנויות שונות לאותה פעולה, בה חיל האוויר השמיד בקרב אווירי,בתוך שלוש שעות בלבד, טייסת מצרית שלמה.  הישראלים אמרו: "שלוש שעות בלבד נדרשו למטוסי חיל האוויר הישראלי כדי להשמיד מטוסי הקרב המצרים".  המצרים, שקיבלו מכה כואבת באותו קרב, טענו: "אחרי שלוש שעות לחימה ארוכות והירואיות נפלו טייסינו האמיצים בקרב".  הכל עניין של השקפה. 

 

2.חוג אוהדי הפועל ב"ש הודיע על הפסקת העידוד במשחק הבית הקרוב מול אחי נצרת במחאה על מצב הקבוצה.  אנשים רבים מעלילים עלילות על אוהדי הפועל ב"ש, מכניסים אותם להגדרות שכוללות מלים כמו "ברוטאלי, פרימיטיבי" ועוד כהנה וכהנה תכונות אופי שקל יותר להמונים לייחסן  לכל אדם המתגורר דרומית לראשל"צ.  רוב המנאצים, אגב, מוזנים מהתקשורת, זו שבאותה נשימה מאדירה את קהל השנאה של הפועל ת"א ועל הדרך גם מראה ניצני אהדה ברורים למרכז הארץ (תל אביב, אם נדייק) על כל המשתמע מכך.  אבל את האקט הנ"ל של אוהדי הפועל ב"ש קשה לי להבין.  להפסיק לעודד את הקבוצה? יש משחק, קנינו כרטיסים, אנחנו אוהבים את הקבוצה, רוצים בטובתה, יודעים שברגעים קשים היא זקוקה לעידוד, ודווקא עכשיו נאמץ את הפילוסופיה של דנידין, נלגום מבקבוק המים הסגולים של פרופסור קתרוס ונהפוך לרואים ואינם נראים? יש לי שני רעיונות שונים, לא בהכרח מועילים יותר אך אולי הגיוניים מעט יותר.

אוהדי הפועל ב"ש לא אוהבים את גיא עזורי, וגם זו בלשון המעטה.  הם היו רוצים שהוא ייעלם מהרדאר, שייראה על כביש ת"א – ב"ש רק אם הוא בדרך לאילת או – רחמנא ליצלן – לאימון מכבי ב"ש.  אך אליה וקוץ בה – עזורי מאמן את הפועל ב"ש, והמחאה של חוג האוהדים לא תפגע בעזורי אלא בקבוצה.   אם הולכים על פגיעה בקבוצה – במודע או בתת מודע – אפשר פשוט לא להגיע.  להישאר מחוץ לאצטדיון או בבית, בלי לעודד, בלי לצעוק.  האצטדיון יהיה ריק, התחושה תהיה של משחק רדיוס ללא קהל והקבוצה תסבול מכך.  ודווקא עזורי ייהנה, מאחר והוא לא ישמע את הקללות וההערות כנגדו, ולעשות טוב לעזורי זה לא מה שהדוקטור רשם.  אז פתרון אחר.

אפשר להמשיל את אוהד הכדורגל ומושא אהדתו לבני זוג, גבר ואשה.  הגבר אינו מרוצה מהתנהגותה של אשתו.  היא מזלזלת בו, היא לא מספקת אותו, היא מתרפסת מול אחרים ולא נותנת לו כבוד.  נמאס לגבר מהחיים האלה, הוא רוצה שינוי.  מה בוחר הגבר לעשות? על פי משנת אוהדי ב"ש – כלום.  הוא בוחר לשבת מול האישה ולא לעשות דבר.  לשתוק, לא להוציא מילה, היא בטח תבין מה הוא רוצה ממנה אחרי שעה וחצי של דומיה.  אם כבר מבקש האוהד לפגוע בקבוצתו האהובה, יש דרך אחרת  – בגידה. לעודד את שחקני אחי נצרת.  לפרוץ בקריאות ולהעלות את האוקטבות בכל פעם שאחי מתקרבים לרחבה של ב"ש, לשמוח על כל כרטיס צהוב שבאר שבעי מקבל ולקרוא קריאות "הוא מת, הוא מת" בכל חילוף באר שבעי.  הקבוצה הנבגדת לא תוכל לעבור על בגידה בשתיקה.  היא תדרוש להפסיק עם זה לאלתר והאוהדים יוכלו לומר "אוקיי, אבל בתנאי שכך וכך וכך".  האישה תסכים או לא? זה כבר לא משנה, סוף סוף בני הזוג מדברים ביניהם, מבינים את הבעיות.  לפעמים בגידה חד פעמית יכולה להביא תוצאות חיוביות, לפתוח את השיח בין בני הזוג ולמצות את אפשרויות הפיוס לטובת עתיד טוב יותר ללא בגידות.  בפסיכולוגיה, חבר'ה, בפסיכולוגיה.

 

3.הרטה ברלין סיימה את חלקה בליגה האירופית עם הפסד 4-0 לבנפיקה בליסבון.  אף אחד בעיר לא ממש מתרגש מכך.  כשהליגה השניה דופקת על דלתות המועדון שלב שמינית גמר הליגה האירופית מרתק כמו בונזו גורים. אחרי שהקוף הזה ירד מהגב אפשר להתחיל להתרכז בהישרדות: הבונדסליגה.  המשחק הבא, בשבת מול הופנהיים, מכיל בחובו אפשרות ממשית של הרטה ברלין לעזוב את המקום האחרון בליגה, לראשונה מזה חמישה חודשים.  האנובר עם אפס נקודות בשישה משחקים, פרייבורג עם אחת, נירנברג עם חמש והרטה בראש הטבלה הפנימית עם תשע נקודות בשישה משחקים.  תהילת העונה שעברה חלפה מזמן, אך מה לעשות – מאבקי התחתית אינם פחות ראויים והשמחה בתום העונה, אם אכן תצליח הרטה לשרוד, תהיה גדולה, בוודאי יותר משמחת המקום הרביעי של העונה שעברה.  ותאמינו לי – לפרקים נראתה העונה הרטה גרועה יותר מהפועל ב"ש, כך שתמיד כדאי להיות אופטימיים.  במקרה הגרוע ביותר טעינו, אבל הסיפוק…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: