זה נגמר, זה עבר


שתי עונות בברלין ואין מה להשוות. שתי עונות בונדסליגה, אחת סוערת ומרתקת והאחרת מסיימת את הסיפור של הרטה ברלין בליגה הראשונה לפחות לעונה הבאה, אם לא יותר מכך. כמה שמחה היתה באוויר בעונה שעברה, כמה בירות נשפכו אחרי כל משחק נצחון, ואת מי לא ניצחה הרטה בעונה שעברה – באיירן, לברקוזן, הופנהיים, המבורג. העונה הרטה מפסידה בבית לפרייבורג, נירנברג, קלן, פרנקפורט. תודה רבה לך, האנובר, על היותך קבוצה גרועה יותר מהרטה, לפחות בזמן שהפסדת להם, כי די ברור שהיום אפילו את טובה יותר.

משחק על שש נקודות, האחרון העונה. כל משחקי הבית מול יריבות התחתית נפתחו בתרועה והסתיימו בקול ענות חלושה. נקודה אחת מול בוכום, כנ"ל מול גלאדבך ומיינץ. שלוש נקודות בבית מתחילת הסיבוב השני. ככה לא נשארים ליגה. עד השבת האחרונה חשבתי שהשיא היה בהפסד מול הופנהיים. ואז הגיעה נירנברג. הרטה פתחה את המשחק בסערה. ארבע הזדמנויות מדהימות וארבע החמצות מזעזעות – אחת בקורה, אחת במשקוף ועוד שתיים שנהדפו מהקו. אפילו השער היחיד של הרטה הובקע אחרי סדרת החמצות מסמרות שיער באותו המהלך, ולא היה חסר שגם הכדור שתיאופניס גקאס בעט לכיוון השער היה נשאר מחוצה לו. אז במקום 0-4 במחצית ירדה הרטה עם יתרון מינימלי.

באותם רגעים התחושה היתה עדיין חיובית. הרטה מוליכה במחצית, וזה כבר משהו שלא חווינו העונה באולימפיה שטדיון. השחקנים נלחמו על כל כדור, ממש התאבדו, ונראה היה שהם הבינו את גודל המשימה. נראה היה? כנראה שרק לנו, לא להם. במחצית השניה נפתח המשחק, גם הרטה וגם נירנברג הלכו קדימה והזניחו את החלק האחורי. ודווקא החלק האחורי, שפתח בצורה מעולה את הסיבוב השני, הוא שעמד בעוכרי הרטה בשבועות האחרונים ומול נירנברג. כדור קרן מצא את אלברט בנייקו חופשי לגמרי ממרחק של עשרה מטרים. נגיחה ושער, שוויון. כאן התפרקה הרטה. המשחק שלה הפך להיות מבולבל וחסר כל יד מכוונת או הגיון. ארנה פרידריך ניסה להציל את המולדת עם פריצות באגף הימני ובכל פעם יצר חור ענק בהגנה. ראמוס איבד כל כדור שהגיע אליו, גקאס נראה תלוש לגמרי מהמשחק. רפאל המשיך לכדרר כאילו הרטה מוליכה בארבעה שערים וקוביאשווילי לא הצליח להעביר מסירות פשוטות באגף. וכמו על מנת להפוך את הגלולה המרה ליותר מרה הכניס פרידהלם פונקל את ארתור וישניארק, פלופ העונה. וישניארק אכן הותיר את חותמו כשניסה לנגוח כדור שהיה בדרכו הבטוחה אל ראשו של גויקו קצ’אר שעמד לבד,  מחמישה מטרים משייפר.

בדקה התשעים תקפה אותי תחושה רעה מאוד. יותר מדי פעמים נכשלה הרטה בדברים הבסיסיים, ובעיני רוחי ראיתי את זה קורה גם היום. הקבוצה כל כך גרועה שמגיע לה לסבול. לא ידעתי כמה סבל אני אמור לחוות. שתי דקות בתוך תוספת הזמן פרצו שני שחקני נירנברג את ההגנה המופקרת של הרטה והתייצבו מול ירוסלב דרובני. לא היה שום סיכוי שאנגלוס חריסטאס יחמיץ משמונה מטרים מול שער ריק. השחקנים של הרטה נראו ממוטטים, האוהדים של נירנברג הרעידו את האצטדיון ואני רציתי לפרק את הכיסא שמולי בבעיטות. עוד שתי דקות באדיבות השופט לא עזרו בדבר. הרטה הפסידה. שוב.

ההתפרעות בסיום המשחק היוותה את האקורד האחרון והתאימה לאווירה. קשה היה לי לסלוד ממנה. זעמתי באותם רגעים, רתחתי מכעס על חבורת חדלי האישים שעמדו על המגרש. מילא לשחק רע, לזה כבר התרגלנו, אבל בהפסד לנירנברג הבהירו שחקני הרטה שהם לא רק שחקנים גרועים – הם גם לוזרים. הפער מהמקום השישה עשר, המוליך למבחנים, עומד על שמונה נקודות. נירנברג נמצאת במקום החמישה עשר ומרוחקת תשע נקודות מהרטה. אחרי תצוגת הנפל של הרטה בשבת אבד כל סיכוי, ועל אלה התיאורטיים לא ארחיב, אין מי שתנסה לממש אותם. הרטה לא תנצח את שאלקה, דורטמונד, באיירן. אולי נקודה מול שטוטגרט, אולי נקודה מול קלן. וזהו, נגמר הסיפור של הרטה בליגה הראשונה. אין לי חשק להמשיך ולהגיע למשחקים. מה הטעם? הם לא מתאמצים, למה שאני אתאמץ?

למשחק הבית הבא של הרטה מול דורטמונד לא אגיע. פסח מתקרב, ואני אחגוג את החג עם משפחתי בארץ. עדיף כך, כי כמו שאני מכיר את עצמי הייתי מגיע למשחק. לא אפתח את האינטרנט להתעניין, לא אקרא כתבות על המשחק, לא אקשיב לדיווחים ברדיו, לא אסבול. כמה סבל אפשר להכיל? צריך מנוחה. מה נשאר לנו העונה? אולי לגרום לבאיירן לאבד את האליפות במחזור האחרון עם איזו נקודה גנובה.  כן, בטח…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: