יש לאיטליה על מה לבנות


אי אפשר להסיק יותר מדי מסקנות על המונדיאל אחרי ארבעה ימים בלבד, אבל מגמה מתחילה להסתמן כאן.  כולי תקווה שברזיל, פורטוגל וספרד ישנו את המגמה, אבל גם אז השינוי לא יהיה מהותי.  הנבחרות החלשות על הנייר השתפרו מעט, הנבחרות ה"חזקות" אינן חזקות כל כך והרמה מצליחה להתאזן ולהשתוות.  וכך יפן מנצחת את קמרון שפעם היתה קוטלת ענקים והיום היא צל של עצמה.  וכך אורוגאווי, אחת הנבחרות האפורות במונדיאל, מסיימת בתיקו מול צרפת, מועמדת כמעט אוטומטית לגמר, לפחות לפני פתיחת הטורניר. 

את איטליה קטלו לפני המונדיאל.  אמרו שהם זקנים, שאין ממשיכים לטוטי ולדל פיירו.  ה"סקוודרה אזורה" אכן טכנית יותר ווירטואוזית פחות אבל גם כך הם שלטו ברוב הזמן במשחק מול פרגוואי והגיעו למצבים רבים יותר.  הבחירה של ליפי לשחק על האגפים בלבד יכולה לנבוע מלמידה של נבחרת פרגוואי ועמידה על יכולתם הפיזית הגבוהה ומשחק ההגנה הצפוף שלה.  כשאין מה להציע מבחינה טכנית, בעיקר מול אלופת העולם, אפשר לבסס את המשחק על פיזיות ולחימה, בעיקר כשאלו בנמצא.  בדקות בהם ניסתה איטליה ליצור מצבים תוך מסירות פנימה הצליחו הפרגוואים לנקות את הרחבה ביעילות, יצאו פעמים מועטות להתקפות מתפרצות וגם הצליחו להבקיע שער שהגיע ממצב נייח, המצב היחיד בו היו יכולים לנצל את הפיזיות מול איטליה ובופון. 

אבל איטליה היתה טובה יותר לאורך כל המשחק.  האיטלקים הציגו לאורך כל המשחק יכולת טובה, אם כי חסרת רגל מסיימת.  הכניסה של קאמורנסי במחצית השניה והמעבר מ-4:3:3 אל 4:4:2 תיקנה את הבעיה הגדולה של איטליה במחצית הראשונה.  השליטה במרכז השדה עברה בלעדית אליה.  קאמורנסי הכניס מרץ למשחקה, הצליח להתמודד בחצי של פרגוואי עם שחקניה במאבקי אחד-על-אחד, השתלט על אגף ימין ומרכז המגרש והיה בכל מקום על הדשא.  אסור לשכוח שאנדראה פירלו לא היה על המגרש – בדיוק מה שהיה חסר לאיטליה אתמול כדי להציג יכולת גבוהה יותר.  אבל גם בלי פירלו אי אפשר לקרוא לתיקו "אכזבה".  מול איטליה עמדה נבחרת נחושה, אם כי חסרת תכלית, עם מטרות משלה.  וקל יותר לעמוד במשימות שהוכתבו לשחקנים כשזכיה בגביע אינה אופציה ראשונית.  אצל איטליה הלחץ משחק תפקיד, אחרי הכל היא הגיעה לדרא"פ לשמור על תוארה.  הציפיות הגבוהות – ובהתאם לכך גם הביקורת.

אחרי המשחק אפשר להעריך יותר את נבחרת איטליה.  השחקנים נראו מגובשים ונראה שהשיפורים יגיעו תוך כדי תנועה. לאיטלקים יש נקודה בבית בו היא אמורה לכאורה להשיג את הכרטיס לשמינית הגמר והיא תפגוש את ניו זילנד וסלובקיה בהמשך.  למרות שהמאמן מרטינו צופף את משחק הנבחרת שלו מול איטליה במטרה לצלוח בשלום את המשימה הראשונה בבית, ועוד מול אלופת העולם המכהנת, את פרגוואי לא הייתי ממהר לשלוח לשמינית הגמר.  המשחק שלה בהתקפה חסר המשכיות ומבוסס על יכולת אישית של ואלדסׁ(עד שהתעייף והוחלף בסנטה קרוז) ובאריוש.  סלובקיה בהחלט יכולה להשיג נקודות מול פרגאווי, אם לא לנצח, ונראה כי דווקא בית 6 יהיה הצמוד ביותר, בעיקר אם ניו זילנד תצליח להשיג בו נקודה או שתיים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: