טוב שמראדונה לא יווני


ביוון מרוצים מההופעה של הנבחרת במונדיאל.  שלוש נקודות, נצחון ראשון בהיסטוריה – על ניגריה, ועוד אחרי פיגור – ועד הדקה ה-77 עמדו בכבוד מול ארגנטינה, לפני שדמיקליס, דווקא הוא, הכניע את צורבאס בבעיטה משלושה מטרים, ואפילו לא מול שער ריק, כמו שהצליח יעקובו איגביני להחמיץ, והוא חלוץ מוכח עם קבלות בליגה האנגלית ובמכבי חיפה.  אז יפה להם שהם הצליחו, הלוואי על ישראל טורניר כזה, אבל הבונקר שלהם די מחליא.  נכון, זו ארגנטינה שניצחה פעמיים בבית ועדיפה בכל פרמטר על יוון, אבל הגעתם למונדיאל, יש לכם שלוש נקודות וסיכוי לא רע בכלל לעלות לשמינית הגמר, מה שיעצים במאות אחוזים את ההופעה, ואתם בוחרים בבונקר? סוגרים את המשחק ומחכים לנס? בהתקפות הבודדות שהיו ליוון החלוצים חסרו ריכוז ונראו כמי שאינם מאמינים שהגיעו בכלל למצב מול ארגנטינה.  הבעיטה של סמאראס לקראת הסיום, בעיטה שזיעזעה מוחות קטנים של ציפורים שהתעופפו מעל האצטדיון באותה שניה, לא יכלה להוות אקורד סיום מתאים יותר לפילוסופיה של הנבחרת היוונית – זה עבד ב-2004? זה יעבוד גם עכשיו.

בניגוד לטורנירים קודמים לא חווינו יותר מדי תבוסות בדרום אפריקה.  גרמניה הביסה את אוסטרליה אבל אותה אוסטרליה השיגה נקודה במשחק העוקב, שיחקה כשווה מול גאנה ויש לה עדיין סיכוי קלוש לעלות לשלב הבא.  מצפון קוריאה אף אחד לא ציפה לגדולות, וההפתעה היתה בהפסד הדחוק לברזיל ולא בתבוסה המרה לפורטוגל.  למרות התבוסה 4-1 לא היתה דרום קוריאה נחותה מארגנטינה, הראתה יכולת נהדרת ורק חלוץ אחד, שלמרות שלושער (וכאן בא אוקסימורון חריף) היה די גרוע, הגדיל את מדד הספיגה שלה.  מסתבר שהנבחרות החלשות למדו לשחק מול הגדולות של העולם ולנצל את היכולות המוגבלות שלהן עד למקסימום האפשרי.  גם יוון עשתה את זה, אבל יוון משחקת מכוער.  גם שוויץ לא מלכת היופי של הכדורגל, אבל אצלם אפשר לראות שיטה, לפחות עד שזה מגיע ליציאה קדימה (לשוויץ אחוזי המסירות המדוייקות הנמוכים בטורניר).  באופן אישי אני מעדיף לראות את ניו זילנד נלחמת בשיניים מול איטליה או סלובקיה מאשר עוד חומות ללא תקווה של יוון.  גם הם מנצלים את מה שיש להם עד תום, אבל מה שיש להם זה לא כדורגל.

ארגנטינה לא נאצלה לעבוד קשה מדי מול יוון, ועם מחליפים רבים ניצחה די בקלות 0-2.  אחרי טורניר מוקדמות די מפחיד מבחינתה צוברת ארגנטינה כוח וביטחון לקראת השלבים הבאים.  גם לפני ארבע שנים פגשה ארגנטינה את מקסיקו בשמינית הגמר.  אז זה הסתיים עם 1-2 אחרי פצצה של מקסי רודריגז בהארכה ועם העפלה לרבע הגמר ולמשחק הבלתי נשכח מול גרמניה.  אני לא בטוח שהחלפת ההרכב מול יוון היתה הצעד הנכון.  הרי מול מקסיקו שוב ישתנה ההרכב, השחקנים הקבועים יעלו והחיבור שהיה מול ניגריה והשתפר מול דרום קוריאה יאבד מעט מערכו בגלל ההפסקה הקטנה.  למראדונה יש את הדרך שלו, אף אחד לא יכול (וגם לא רוצה) לומר לו מה נכון ומה לא, ועל דרכו הוא יעלה או יפול. 

ויסתיים המשחק בין ארגנטינה ויוון.  ואעלה על יצועי וארדם.  ויבוא חלום אל שנתי ובחלום צופה אני במשחק גמר המונדיאל.  ואראה כי הדקה ה-80 היא זו, ואתבונן בלוח התוצאות ואווכח כי ארגנטינה מוליכה 0-4.  ואסובב את ראשי אל אזור הספסלים ואשתאה עת מראדונה פושט מעליו את חליפת ג'ורג'יו ארמני האפורה, מסיר את עניבת המשי מעל צווארו ומגלה לעולם מדי נבחרת ארגנטינה על גופו השמנמן.  ויעלה מראדונה לעשר הדקות האחרונות של המשחק ויקבל תשואות ברבבות עד אין קץ, עד להנפת הגביע אל מול העולם כולו.  ויכריז העולם כולו כי ממראדונה עד מראדונה לא היה ולא יהיה כמראדונה, גם לא פלה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: