הגלקטיקוס של הרטה ובאלאק


1. הבונדסליגה השניה תיפתח בעוד מעט יותר מחודש.  זו תהיה הפעם הראשונה שלי במשחק ליגה שניה בגרמניה.  לא רק שהסיטואציה מוזרה לי, אף פעם לא חשבתי שאגיע לסיטואציה הזו.  הגעתי עד לגרמניה, הרחק מליגת העל הישראלית, לאחת הליגות המובילות באירופה, ובסוף אני יושב ביציע ורואה את אינגולשטדט, אוסנברוק ואוברהאוסן? מה שכן, זה עדיין טוב יותר מליגת העל, כי אולי חלק משמות הקבוצות זרים אבל יש גם כמה שמות מוכרים גם לישראלים כמו בוכום, קרלסרוהה, מינכן 1860, אנרגי קוטבוס, פורטונה דיסלדורף (מישהו אמר דניאל יאמר?), ארמניה בילפלד וכמובן הרטה ברלין.  יש תקציבים גבוהים, יש שחקנים בינלאומיים ויש דרבי ברלינאי.  שמעתי על האוהדים של אוניון ברלין, ראיתי אותם לפני משחקים משתכרים ברחובות סביב לאצטדיון הישן שלהם בפרנצלאואר ברג, וזה לא היה מחזה מרנין.  עוד לא הייתי בדרבי שאינו מכבי – הפועל או מכבי-בני יהודה.  אה, בעצם הייתי גם בדרבי השרון, נתניה נגד כפ"ס.

2. המונח הספרדי 'גלאקטיקוס'  נוצר כשפלורנטינו פרז, נשיא ריאל מדריד בין השנים 2000-2007, שם לעצמו מטרה להביא את טובי השחקנים בעולם לקבוצה שלו.  לואיס פיגו, זינדין זידאן, רונאלדו, דייויד בקהאם ומייקל אואן הצטרפו לראול, איקר קסיאס ורוברטו קרלוס.  חוץ משתי אליפויות ספרד בתחילת המאה ה-21 זכתה ריאל מדריד באותה תקופה גם בליגת האלופות עם שער נצחון של זידאן מול באייר לברקוזן.  השנים שבאו לאחר מכן לא הביאו איתם את השגים דומים וה'גלאקטיקוס' איבד מזוהרו.  בארץ נדבק המונח למכבי ת"א של ברקוביץ' ורוסו שגימגמה והפך מהר מאוד לכינוי גנאי – עגלקטיקוס.  עכשיו הרטה ברלין מקימה מושבת גלקטיקוס משלה בליגה השניה.  שלושה עשר שחקנים הגיעו לקבוצה, שישה עשר עזבו.  בין אלו שבאים אפשר למצוא את כריסטיאן לל מאלופת גרמניה באיירן מינכן, ניקיטה רוקביטסיה מאלופת הולנד טוונטה אנסחדה, רוב פרינד מבורוסיה מנשנגלאדבך ורוני מספורטינג ליסבון.  הם יצטרפו ללבאן קוביאשווילי, רומן הובניק, רפאל, אדריאן ראמוס(?), פאל דרדאי וגויקו קצ'אר.  הרטה ביצעה את מסע הרכש הגדול והרחב בליגה השניה, וזה מפחיד אותי מעט, בעיקר בגלל הקונוטציות השליליות של החלפת שחקנים כה רבים והבאת שמות גדולים יחסית.  יש הבדל אחד בין ריאל מדריד להרטה ברלין – רוב השחקנים שהגיעו להרטה באו בהעברה חופשית, כך שהרטה לא נזדקקה לעשרות מיליוני יורו כדי לבנות את קבוצת החלומות.  רוב השחקנים שהגיעו וישנם חתומים עד 2013, כך שגם אחרי שתחזור הרטה לבונדסליגה יהיה לה סגל איכותי יותר מזה שהיה לה בעונה האחרונה בליגה הראשונה.  עכשיו יש שתי אפשרויות: א. הרטה עולה בסטייל, מהמקום הראשון (או השני, או מהמבחנים) וחוזרת בסערה לליגה הראשונה.  ב. הקאדר, המרשים על הנייר, לא מתחבר והקבוצה נכשלת במשימת ההעפלה.  עזבו את זה שהרטה היא קבוצת ליגה ראשונה, שלא ייתכן שלעיר הבירה אין ייצוג בליגה הבכירה וכו' וכו' – בשבילי הליגה השניה הוא עניין זמני בלבד, רק שהזמני לא יהפוך לקבוע. אמנם בליגה הראשונה המנוי יקר יותר, אבל אפשר לאכול בבית במקום קארי וורסט בחוץ.  אולי אפילו לקבל העלאת שכר אחרי שלוש שנים…נו טוב, כנראה שאוכל פחות בחוץ…

3. הסוכן של מיכאל באלאק אמר שחצי משחקני הסגל הגרמני הומואסקסואלים.  יו, זה מעניין.  קשה לי להבין אם הוא אמר את זה כקונטרה לפיליפ לאהם שנלחם איתו בימים אלו על סרט הקפטן או כי הוא רוצה להראות לכולם מי הגבר כאן.  הוא כבר ניסה להראות שרירים כשהתנהג בחוסר לויאליות כלפי הנבחרת במהלך המונדיאל ועכשיו יבואו כנראה גם האיומים לעשות אאוטינג לשחקנים.  אולי כדאי שיעשה את זה.  אם חצי משחקני הסגל בארון סביר להניח שלפחות לחצי מהסגל לא תהיה בעיה עם שחקנים הומואים.  החצי השני, אם הוא עדיין הומופוב, יצטרך להתרגל לעובדה שיש הומואים בקבוצה.  אולי הם לא יתחבקו אחרי שערים, אולי יתחילו להתלקח עם בגד ים וטישרט.  בעצם לא, חולצה רטובה זה מגרה.  סביר להניח שיש מספיק נשמות טובות שיסיקו מהפרפראה הזו שבגלל ההומואים היתה גרמניה חלשה ונרפית מול ספרד, אולי אפילו קצת נשית.  אם נחבר את הקשקושים של באלאק ואת התוצאות במונדיאל אפשר דווקא להסיק שאולי לא היו מספיק הומואים בנבחרת, אז בטח היתה גרמניה זוכה בגביע העולמי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: