לחלום על עלייה


ארבע שנים עברו עליי בגרמניה לפני שזכיתי לראות את באיירן מינכן בלייב.  הקבוצה הבווארית על כל הכוכבים שלה – רובן, ריברי, קלוזה, שווינשטייגר – הגיעה לברלין למשחק מול הרטה שלי.   במשחק הקודם של באיירן בברלין, שנה קודם לכן.  לא יכולתי להגיע והחמצתי משחק צמרת מעולה בו ניצחה הרטה 1:2.  באותם הימים נעה הרטה בין המקום השלישי לרביעי.  תקופה קצרה לאחר מכן עלתה הרטה למקום הראשון ושהתה שם כמה שבועות.  את אותה עונה סיימה הרטה במקום הרביעי.  שנה מאוחר יותר ובאיירן ניצחה בקלות את הרטה בברלין 1:3.  הפעם הגיעה באיירן למשחק כאלופה והרטה כיורדת מהמקום האחרון בטבלה.  זה היה אחד המשחקים בעלי החשיבות הנמוכה ביותר (אם בכלל היתה לו איזושהי חשיבות עבור מישהו מעבר לחגיגות האליפות בסיום המשחק) בהם צפיתי בחיי.  שבעים וחמישה אלף צופים, הכוכבים הגדולים של הבונדסליגה ואין בשביל מה לשמוח, אפילו לא עם שער השוויון הזמני של אדריאן ראמוס. 

בעוד שבוע, ביום שישי, בשעה 18:00, תיפתח עונת 2010/11 של הבונדסליגה השניה.  הרטה מארחת את רוט וייס אוברהאוזן שעלתה לפני שנתיים לליגה השניה.  את שעת המשחק אני דווקא מחבב.  מגיעים ישר מהעבודה, שותים בירה עם החבר'ה הקבועים ביציע, יש אפילו מסיבת פתיחת עונה במתחם האולימפיה שטדיון.  ככה צריך לפתוח את סוף השבוע, עם כדורגל.  חבל שזה לא יקרה יותר מדי, מפני שהשעה המרכזית למשחקי הליגה השניה היא שבת, 13:30.  איך אפשר לשתות בירה בצהרי היום אם קמתי שעתיים קודם? מזכיר לי את משחקי ליגה ב' ו-ג' בהם צפיתי בארץ, בשעות מוזרות של השבת.  אבל יש מטרה, והיא עליית ליגה, שתשמח מאוד את כולנו, תחזיר את הרטה ברלין לבמה הראויה לה בכדורגל הגרמני ותגאל אותנו ממשחקי הצהריים.

הירידה של הרטה לליגה השניה הפכה לרשמית במחזור ה-33.  הרטה היתה חייבת לנצח את לברקוזן בחוץ כדי שיישאר לה איזשהו סיכוי מעשי במחזור האחרון.  זה לא קרה.  הרטה סיימה בתיקו והחותמת הרשמית של הירידה הוטבעה.  אף פעם בחיי לא ירדתי ליגה, לא בקבוצות בהן שיחקתי ולא עם הקבוצה שלי בארץ.  הירידה של הרטה עשתה לי רע.  במקום לשחק מול ורדר ברמן, באיירן מינכן, וולפסבורג, שטוטגרט ולברקוזן אצטרך להסתפק באוברהאוסן, גרוייטר פורת', אינגולשטדט ואוסנברוק.  על אוסנברוק דווקא שמעתי, יש לי חבר שחי ועובד שם, והוא מספר שחוץ מעבודה אין באוסנברוק כלום.  אבל הוא עובד קשה והרבה, כירורג בכיר, וכדורגל לא מעניין אותו בכלל.  אחרים אמרו שזה לא נורא, הרי יש קבוצות בעלות שם בליגה השניה.  אי אפשר לזלזל במינכן 1860, בוכום, קרלסרוהה, אנרגי קוטבוס.  "שמחת זקנתי", חשבתי באותם ימים, "הרטה באותה חבילה עם כל קבוצות התחתית הפוטנציאליות של הליגה הראשונה, ראש לשועלים, אחלה דיל…". 

בסופו של דבר האהדה מנצחת, כמו תמיד.  כמובן שקניתי מנוי שנתי, והעונה גם הצטרפתי למועדון חברי האגודה.  עכשיו אני משתייך לחמישים ואחד אחוזי הבעלות על המועדון, אני חלק מהרטה, על כל 18,350 חבריה. קיבלתי מהקבוצה תלושי הנחות מפליגות למוצרי נייקי וקניתי זוג נעליים בו אני חושק כבר שנה. הרטה התחזקה מאוד, שמרה על שחקנים חשובים והביאה רכש מעולה.  כריסטיאן לל מבאיירן, רוב פרינד ממנשנגלאדבך, ניקיטה רוקוביציה מטוונטה, פיטר נימאייר מברמן, ואלו רק השמות הגדולים.  מיכאל פריץ, מנהל הקבוצה, שם כמטרה חזרה לליגה הראשונה כבר בתום העונה.  פריץ השקיע מחשבה ברכש ובשחרור, התמקד בשחקנים חופשיים, יצר קבוצה תחרותית גם לליגה הראשונה, השתחרר מחוזים גבוהים (פרידריך, קצ'אר) וסיים את מסע הרכישות והמכירות ברווח של 4,500,000 יורו. 

היום אני כבר לא עצוב.  הרטה בליגה השניה וזו עובדה.  יש עונה שלמה לפנינו, והרמה בליגה השניה ממשיכה לעלות בכל שנה.  ברור לחלוטין שתחושת הדכאון התמידית שליוותה אותנו האוהדים בעונה שעברה אחרי אינסוף הפסדים לא תחזור העונה.  היום אני מאמין שאם אכן הרטה תעשה את המצופה ותעלה לבונדסליגה תהיה זו שמחה שלא חוויתי אף פעם לפני כן, לא בקבוצות בהן שיחקתי ולא עם הקבוצה שלי בארץ.  שתי הקבוצות שלי, הישראלית והגרמנית, התחזקו מאוד במהלך הפגרה.  אליפות של מכבי ת"א תשמח אותי מאוד, אבל עלייה של הרטה תביא עימה אושר בל יתואר.  אחרי הכל אצטדיון בלומפילד רחוק ארבע שעות מברלין והאולימפיה שטדיון נמצא במרחק עשר תחנות רכבת מהעבודה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: