אהבה ביציעים


ביום שלישי החל המחזור החמישי בגרמניה.  בעוד משחקי הליגה הראשונה החלו בשעה 20:00, נפתחו אלו של השניה שעתיים וחצי מוקדם יותר.  שעה לא נוחה, אנשים רק מתחילים לצאת מהעבודה בשעה כזו.  כולם התלוננו באצטדיון, אבל גם כאן יש לדרישות הטלויזיה משקל רב, ובתחרות בין הליגה הראשונה והשניה כולם יודעים מי תהיה מופע החימום ומי האירוע המרכזי.  ולמרות השעה המוקדמת הגיעו 33,828 צופים לאצטדיון האולימפי בברלין לראות את הרטה מביסה את קרלסרוהה 0:4 ועולה, לפחות לעשרים וארבע שעות, למקום הראשון.  הרבה זמן עבר מאז שמעתי בפעם האחרונה את הקהל קורא Spitzenreiter, Spitzenreiter, hey! Hey! (מובילי התחרות, מוליכי המרוץ, או הכי פשוט – מקום ראשון בליגה; את ה"היי! היי!" אני מניח שלא צריך לתרגם). 

במחזור האחרון של עונת 2008/9  נזקקה הרטה לנצחון במשחק החוץ שלה מול קרלסרוהה (שירדה ליגה שני מחזורים קודם לכן) ולהפסד של שטוטגארט באליאנץ ארנה לבאיירן מינכן על מנת לסיים במקום השלישי ולשחק במוקדמות ליגת האלופות.  השוואבים עשו את העבודה והפסידו 2:1.  הברלינאים שכחו מהמשימה, הובסו 4:0 וסיימו במקום הרביעי.  יש האומרים כי בקרלסרוהה החלה הנפילה של הרטה, נפילה שהסתיימה רק בליגה השניה.  אתמול בערב סגרה הרטה את החשבון הקטן עם קרלסרוהה, אבל גם אחרי התבוסה לא השתנה דבר אחד מהותי – האחווה בין אוהדי הרטה לקרלסרוהה.  יש דברים שהם מעבר למשחק עצמו.

בעונת 1976/7 עלתה קרלסרוהה לליגה הראשונה ואירחה במחזור הראשון את הרטה ברלין.  האוהדים שהגיעו מהבירה לעיר ששוכנת על גבול צרפת התקבלו בחמימות על ידי אוהדי העולה החדשה עוד בתחנת הרכבת.  משם המשיכו שני מחנות האוהדים בצוותא לאצטדיון.  למרות שהקבוצה המקומית הובסה באותו משחק 3:0 ליוו אוהדיה את אוהדי המנצחים חזרה לתחנת הרכבת והצטרפו לקריאות  העידוד Ha Ho He, Hertha BSC.  וזה לא הסתיים עם העליה לרכבת.  בעונת 2006/7 יצאה קרלסרוהה למשחק צמרת בליגה השניה ברוסטוק מול האנזה המקומית.  לא רק אוהדי קרלסרוהה עשו את הדרך הארוכה (שמונה מאות קילומטרים) אלא גם כמאתיים אוהדי הרטה, שקבוצתם בכלל שיחקה בליגה הראשונה באותה עונה. 

התמונה בתחתית הכתבה, גם אם מעט מטושטשת (ככה זה כשהנייד שלי 'מתפאר' במצלמת 2mp…), יכולה להעיד על האווירה החברותית במפגשי הקבוצות.  בתמונה ניתן לראות כמאתיים אוהדי קרלסרוהה עומדים ביציע האורחים בברלין ומניפים שלט גדול מעל ראשיהם, בו מופיע שער ברנדנבורג וסמלי שתי הקבוצות בקצותיו העליונים.  במהלך המשחק ולמשך כדקה ניהלו שני מחנות האוהדים פינג פונג מילולי, כשאוהדי הרטה קוראים בקול "קרלסרוהה!!" ואוהדי קרלסרוהה מחזירים ב"הרטה!!". 

מסתבר שאפשר גם אחרת, והייתי צריך להרחיק עד לגרמניה כדי להבין זאת.  פעם היתה מערכת יחסים דומה בין הרטה לאוניון ברלין.  אבל זה היה לפני איחוד גרמניה, כששתי הקבוצות ייצגו מערב ומזרח.  עם נפילת החומה נפלה גם האחווה ואוהדי שתי הקבוצות חזרו למוטיבים המאפיינים קבוצות מאותה עיר – יריבות עזה ושנאה.  טוב, גם לאחווה יש גבול…

 

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “אהבה ביציעים

הוסיפו את שלכם

  1. פוסט יפה מאוד ומהנאה לקריאה,אני תוהה מתי אוהדי הכדורגל בארץ יבינו שככה כדורגל אמור להיראות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: