ויוה אל נסיונליסמו


בסוף השבוע יחזור לחיינו קמפיין נבחרת ישראל ליורו 2012.  משחקים קשים מול קרואטיה ויוון.  ארבע נקודות בשני המשחקים הללו יהוו הישג אדיר וצעד חשוב לקראת פולין ואוקראינה.  הלאומיות תנסוק לשיאים חדשים, ראש הממשלה ושרים יתקשרו לברך, הישראלים בעולם יהיו גאים בנבחרת דוד שדופקת את הגולייתים.  עם לאומנות תהיה בעיה קטנה – יש שחקנים ערבים בנבחרת ולא ברור לנו אם הם ערבים פלסטינים או ערבים ישראלים ולעזאזל היסטוריית חלוקת ארץ ישראל.  עזבו, יש להם אזרחות, זה מה שחשוב. 

ואולי אין מספיק נחישות בנבחרת? אולי הרגשות הלאומיים לא עושים את זה לרוב השחקנים? זה עול רציני, להיות בנבחרת, בטח בגלל זה השחקנים מנהלים כל העת מו"מ על גובה המענקים להם יזכו.  זכות להיות בנבחרת? ספרו את זה לפראיירים של שנות הששים והשבעים שעבדו במשרה מלאה והספיקו להגיע לאימונים עם הלשון בחוץ בתום יום העבודה.  היום השחקנים (שממשיכים לקבל משכורת מקבוצותיהם) מקבלים מענקים על נקודה, על שלוש נקודות, על העפלה ואולי גם על אי העפלה, כועסים על הקהל שלא מעודד אותם כמו שצריך ותוקפים אותו בתקשורת.  וגם את כלי התקשורת, משל היו אלו צריכים ליישר קו עם מצע ההתאחדות לכדורגל.  שמעתי שבצפון קוריאה זה עובד ככה.  היכולת גם לא משהו והשחקנים נראים כבויים ולא מצליחים לשחזר שביב מהיכולת שלהם במכבי ת"א, מכבי חיפה, גנק או שמנק.  אז בשביל מה זה בעצם טוב?

מי צריך בכלל את המונדיאל או את היורו? איזו תועלת יש לעולם הספורט מכך? חוץ מגאווה לאומית אין שום עניין.  מקבץ שחקנים שנחשבים לטובים בתחומם בארץ  (וגם זה נתון לויכוח.  לעיון: 'שמואל קוזוקין') עולה למגרש לשחק יחד אחרי שהתאמנו במקרה הטוב פעם בשבוע במשך שלושה חודשים וכמה ימים לפני המשחק עם מאמן שמקבל משכורת עתק על משרת אימון חלקית.  עובדים פחות ומקבלים יותר, וזה לא שלנו, יעידו על כך משכורותיהם של חוס הידינק ופאביו קאפלו בטורקיה ובאנגליה.  פרננדז קטן לעומתם, אפילו חצי מיליון דולר לעונה אין לפראייר. שייחנק,  גם ככה הצרפתים האלו מקפיצים את שכר הדירה בת"א.

פרננדז לא יחדיר מוטיבים לאומיים לנאומי המוטיבציה שלו למרות שברזומה שלו רשומה חצי שנה בבירת ישראל ואישה יהודיה כשרה.  על מה הוא ידבר? על כיבוש הבסטיליה? וקאפלו יביא את סיפורה המופלא של הקפלה הסיסטינית?  לפחות להידינק יש סיפורים מפה ועד להודעה חדשה, הוא אימן כמעט בכל יבשת על כדור הארץ.  בעצם, אם קצת חושבים על זה, הם לא מבינים את השפה המקומית.  לפחות הצרפתי שלנו לא יכול לקרוא את פניני החכמה של אבי רצון.  לנו אין ברירה, אנחנו מבינים עברית ורמת תקשורת הספורט בארץ לא מגרדת את בסיס האנאפורנה.  בלשון המעטה.  עכשיו אני מתחיל להבין למה אף עורך ספורט לא עונה למיילים שלי…

בחבל הבאסקים בספרד עושים את זה טוב יותר.  יש שם קבוצה לאומית שמאפשרת רק למי שעבר במחלקות הנוער של קבוצות החבל או מי שנולד בחבל לשחק בה.  באתלטיק בילבאו כל השחקנים ספרדים.  סליחה, באסקים, הס מלהזכיר את המלה 'ספרדים' ליד הבאסקים.  עוד ישלחו לנו את אט"א.  האבולוציה זקוקה לעירוב בין המינים על מנת שלא להיחלש, להפוך לעמידים יותר לפגעים וחיידקים ולהמשיך את השושלת.  הנבחרות הלאומיות עושות בדיוק את ההפך – שומרות בקנאות על מה שיש, מחזקות את הבידוד, מתנות השתתפות בנבחרת על בסיס אזרחי ומחלישות אם הגנום האנושי. בפרמייר ליג משחקים רוסים, גרמנים, אמריקאים, איטלקים וצרפתים בין כל יתר העמים.  כנ"ל בגרמניה, רוסיה, איטליה וצרפת.  אלו ליגות חזקות, מעניינות, לשם כך הוחלט לפני כך וכך שנים לאפשר לשחקנים ממדינה X לשחק עבור קבוצה במדינה Y.  ומה עושים בנבחרות? צעד קדימה, שניים אחורה.  סקובידו. 

הלוואי וינצחו את קרואטיה האנטישמים האלה, בטח תמכו בנאצים.  לא נשכח את היוונים ואת מה שעשו לנו, עד היום אנחנו משמינים בגללם מהסופגניות ומהלביבות.  הגרוזינים באו לארץ, השתלטו על אשדוד, אשקלון, קרית שרת וחלפנות הכספים.  מלטה לא רחוקה מלוב, זה כבר מספיק כדי לשנוא אותם, ובל נשכח את פתחי שקאקי.  בעזרת השם ננצח את כל האנשים הרעים.  אם נפסיד – תמיד אפשר להדיח את פרננדז, בשביל זה הוא שם, בשביל זה הוא יהיה האיש הרע.

 

עד העונג הבא

 

אל אל ישראל!!

 

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “ויוה אל נסיונליסמו

הוסיפו את שלכם

  1. השאלה שצריכה להישאל היא אחרת לגמרי: מדוע אנחנו חייבים להשיג ארבע נקודות בשני המשחקים? מפני שעל הנייר הבית קל? מפני שהנבחרת שלנו הצליחה להרשים בעבר/הווה? מפני שיש לנו אחוזי הצלחה גבוהים מול נבחרות טובות מאיתנו ב"ריל טיים"? הסיפור סביב הנבחרת מזכיר את פרשת "פל קל". כולם רצו לבנות ומהר ומישהו המציא שיטה שתעזור להם. בנו ובנו ובסופו של דבר זו היתה רשלנות קטלנית. אז טוב שכדורגל אינו קטלני כמו אולמי ורסאי אבל את החאפ לאפ לא המציאו העמים הנורדיים. וזה ממשיך ולא מפסיק, חיים מקמפיין לקמפיין עם החתמת מאמן עד לסוף הקמפיין ועם חזון העפלה חסר שיניים.

  2. נעזוב בצד את כל הממבו ג'מבו לאומי/לאומני (הוסף/הורד נון בהתאם להשקפתך). יש תחושת מיאוס מצטברת מהנבחרת. היא תוצאה של שנים ארוכות ללא תוצאות טובות, ללא כדורגל ראוי לשמו והיא הגיעה לשיאה בגלל החמיצות של קשטן והנורמות המקולקלות של אדון "אם לא נעפיל למונדיאל אני אתפטר" לוזון. למרבה הצער, אך לא במפתיע, פרננדס ממשיך את הקו הזה עד עכשיו עם כל מיני ציוותים גרועים. זה קצת כמו בהגדה של פסח – בכל דור ודור חייב מאמן הנבחרת להרכיב את הקוזוקין שלו. בקיצור, אם לא נוציא 4 נקודות משני המשחקים האלה, והסיכוי לכך קלוש, המגמה השלילית תחריף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: