פעם למעלה ופעם למטה – הרטה ברלין 2008-2010


יוזפ שימוניץ הגיע בריצה לשער המערבי המאכלס את אוהדיה השרופים של הרטה ברלין. הוא נטל את המיקרופון מידיו של כרוז המשחק והתקרב עד מרחק נשיפות אדי האלכוהול של שורת האוהדים הראשונה. שימוניץ הניף את ידו לאוויר, מבקש להסות את שישים אלף הצופים שלא יודעים את נפשם מרוב אושר. בקול נרגש הוא הבטיח שבערב ה-25 במאי 2009 ייפגשו כולם מול בניין עיריית ברלין. לא היה צורך בהסברים נוספים. כל מי שהיה באצטדיון ידע למה התכוון שימוניץ'. ורק הפסימיים בקרב אוהדי הקבוצה חששו שדווקא הנאום האופטימי הוא הצעד הראשון בדרך למטה.

חמש דקות קודם לכן ניצחה הרטה ברלין את באייר לברקוזן 0-1 משער של אנדריי וורונין בדקה ה-50.  בסיום אותו מחזור ניצבה הרטה ברוב גאון, שבוע שלישי ברציפות, במקום הראשון בליגה, ואף שמרה על פער של ארבע נקודות מהמקום השני ומבאיירן מינכן, פער שנפתח מחזור קודם לכן. ועדיין נשמעו קולות סקפטיים בקרב אוהדיה האדוקים של הרטה, אלה שהגיעו עם הקבוצה עד למעמקי הליגה השלישית בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת.

למודי אכזבות הם לא האמינו שהקבוצה שלהם תזכה באליפות. משהו יקרה בדרך, משהו חייב לקרות בדרך, הם מכירים את הרטה טוב יותר מכל שחקן, מאמן ופרשן. הגורל, מצידו, הביא את שניבאו והוסיף לו קמצוץ אירוניה.

אנדריי וורונין האוקראיני, מרקו פנטליץ' הסרבי ויוזפ שימוניץ' הקרואטי, כולם שחקני נבחרת מוערכים בארצם, היו עמודי התווך עליהם נשענה הקבוצה כולה. שימוניץ' העניק את הבטחון בהגנה, וורונין יצק פנטסיזם לחולצה מס' 10 ופנטליץ' היה פנטליץ' – מגיע משום מקום, מבקיע את השער החשוב, האס הקבוע.

תחת המאמן השוויצרי לוסיאן פאברה הציגה הרטה כדורגל מינימליסטי עם נצחונות רבים על חודו של שער. כשהנצחונות לא הפסיקו להגיע גם הביקורת המקצועית על דרכה של הקבוצה איבדה מחשיבותה. רק מבחן התוצאה היה חשוב, והרטה עמדה בו בכבוד.

ואז הגיע נאום שימוניץ' ואחריו אפס נקודות בשלושה משחקים שהורידו את מנהלי הרטה מהאולימפוס ואת הקבוצה לעולם האמיתי לו היא שייכת, בו היא בת בית. עולם בו הגדולות הן אלו שמנהלות את העניינים ולעתים רחוקות מורידות את הרגל מהגז כדי לתת לקטנות יותר את התחושה שגם הן יכולות. 

והרטה היתה על סף החלום. במחזור האחרון של עונת 2008/9 יצאה הקבוצה למשחק חוץ ב-וילד פארק שטדיון, אצטדיונה של קרלסרוהה, שניצבה במקום האחרון ערב המחזור. בין אוהדי הרטה וקרלסרוהה קיימת אחוות ידידים, זכר למפגש חיובי ביניהם בעונת 1975/6 בתחנת הרכבת המרכזית של קרלסרוהה.

מפגש בין שתי הקבוצות הוא תמיד ידידותי, ללא יריבות קשה, ללא זעם ועם שתיית בירה בצוותא לפני המשחק ואחריו. אך לפני הידידות יש מטרות –  וכל מה שהרטה היתה זקוקה לו כדי לתפוס את המקום השלישי בתום העונה היה נצחון בקרלסרוהה והפסד של שטוטגרט באליאנץ ארנה, ציפיה סבירה. שטוטגרט עשתה את המצופה ממנה והפסידה. הרטה הובסה 4-0, סיימה במקום הרביעי המוליך לליגה האירופית ונתנה את האות לנטישת שחקנים המונית בדרך למטה.

מיכאל פריץ, שחקן העבר המקומי, מונה לתפקיד מנהל הקבוצה במקומו של דיטר הונס שהצטרף להנהלת וולפסבורג. שימוניץ', שרק כמה שבועות קודם לכן הזמין את יושבי האצטדיון לחגיגות האליפות העתידיות, ניצל פרצה בחוזהו, השתחרר ממנו ועבר להופנהיים. וורונין חזר לליברפול ממנה הושאל ופנטליץ', שמעולם לא היה חביב במיוחד על פאברה, חצה את הגבול להולנד והצטרף לאייאקס אמסטרדם.

החיזוק היחידי הראוי לציון היה אדריאן ראמוס, חלוץ נבחרת קולומביה. הרטה נשארה ללא שלושת עמודי התווך שלה וחובותיה העצומים (35 מיליון אירו) לא איפשרו לה להתחזק בהתאם. את עונת 2009/10 פתחה הקבוצה במשחק חלש מול האנובר ונצחון 0-1. שלושים אלף הצופים שהגיעו למשחק לא ידעו עד כמה שיחק להם מזלם באותו היום. הם לא תיארו לעצמם שנצחון הבית הזה יהיה לשירת הברבור לאותה עונה.

הקבוצה הלכה מדחי אל דחי. אחרי הניצחון הדחוק הגיעו שמונה הפסדים רצופים. לוסיאן פאברה וארנה פרידריך, קפטן הקבוצה, נאלצו לעמוד בכל שבוע מחדש מול העיתונאים והאוהדים ולהסביר את המצב אליו נקלע המועדון, עד שהגיע הרגע בו הפסיק פאברה לנסות. לאחר תבוסה קשה בהופנהיים (5-1) פוטר לוסיאן פאברה ואת מקומו תפס פרידהלם פונקל, מאמנה של איינטרכט פרנקפורט 2004-2009.

את הסיבוב הראשון סיימה הרטה במקום האחרון, עם שש נקודות בלבד ועם תהיות לגבי השינויים הפרסונליים בעמדת המאמן. פונקל לא הצליח לייצב את ההגנה ונראה היה כי אינו מאמין ביכולתה של הקבוצה לשנות את גורלה, פרידריך לא הצליח לעורר שינויים מנטליים תואמים לכושרה ולמצבה של הקבוצה ואדריאן ראמוס נגרר ליכולת הכללית. אך בקבוצה לא אמרו נואש וחיזקו אותה לקראת הסיבוב השני. לבאן קוביאשווילי, הגאורגי הבינלאומי, העדיף את מאבקי ההישרדות של הרטה על ספסל המחליפים של שאלקה 04, וכמוהו גם היווני תאופניס גקאס שהושאל על ידי באייר לברקוזן. רומן הובניק, שחקן נבחרת צ'כיה, הושאל גם הוא מפ.ק. מוסקבה.  ברלין היתה אופטימית; עם חיזוק במקומות הנכונים אפשר לצאת לדרך חדשה.

הדרך החדשה הביאה עימה שמונה נקודות בשמונת המשחקים הראשונים של הסיבוב ועם הפסדים במשחקים על שש נקודות. לשיאה הגיעה הבושה בתום הפסד הבית לנירנברג 2-1. כמאתיים אוהדי הרטה קפצו מעבר למעקה היציע המזרחי – יציע האוהדים השרופים – אל תוך המגרש, תוך כדי פריצת שרשרת הסדרנים האנושית שעמדה בדרכם, רצו לכיוון חדרי ההלבשה והחלו מכלים את זעמם בספסלים ובשולחנות, במתקני המים ואף במצלמות הטלויזיה. רק כוח השיטור שנכנס שתי דקות מאוחר יותר לתחומי המגרש החזיר את הסדר על כנו ואת האוהדים חזרה ליציע.

בצד תצוגות כדורגל נאות במהלך הסיבוב השני והמוצלח יותר (0-3 בהאנובר, 0-3 בפרייבורג, 1-5 בוולפסבורג ו-0-3 בקלן) לא נרשם שיפור במשחקי הבית. ביתה היה רחוק מלהיות מבצרה – רק תשע נקודות (מתוך 24 בסיבוב השני) השיגה הרטה באצטדיון האולימפי. 

בסיום משחקה האחרון של הקבוצה בליגה הראשונה, בהפסד הביתי לבאיירן מינכן, נקבעו שתי עובדות: באיירן חגגה את הזכיה באליפות הבונדסליגה והרטה שברה את שיא משחקי הבית הרצופים ללא נצחון, העמידה אותו על המספר 16 והבהירה שהכל נשאר במשפחה או לפחות בבירה – מחזיקת השיא הקודם (15 משחקים) היא קבוצת העבר טסמניה ברלין ש"השיגה" אותו בעונת 1965/6 ושעד היום שומרת על תואר "הקבוצה הגרועה בהיסטוריה של הבונדסליגה". 

הרטה ירדה בפעם החמישית בתולדותיה לליגה השנייה. לראשונה מזה שנים לא היתה נציגה לבירת גרמניה בליגה הבכירה. שחקנים רבים ביקשו לעזוב את המועדון עם הירידה. ירוסלב דרובני, שוער נבחרת צ'כיה ושני רק לפטר צ'ך בארצו, עבר להתחרות על אפודת השוער הראשון עם פרנק רוסט בהמבורג. גויקו קצ'אר, הסרבי הבינלאומי, הצטרף לדרובני במסעו לצפון גרמניה. החלוץ הפולני לוקש פישצ'ק עבר לבורוסיה דורטמונד ופלוריאן קרינגה חזר אליה עם סיום תקופת ההשאלה. תאופניס גקאס אפילו לא היסס לפני שחתם בפרנקפורט (ומככב בה עד כה עם שבעה שערים בשמונה משחקים). גם הקפטן ארנה פרידריך עשה חושבים, הגיע למסקנות ועזב לוולפסבורג. שותפו להגנה סטיב ואן ברגן הצטרף לצ'זאנה האיטלקית.

את מיכאל פריץ זה לא עניין. המנהל הצעיר (42), שבעונתו הראשונה כמנהל קבוצה נכשל במבחן התוצאה, לקח את הירידה באופן אישי והבטיח שיעשה את הכל על מנת להשיב את הקבוצה למקומה הטבעי – הבונדסליגה. והוא אכן עשה. הכנסות של 8 מיליון אירו ממכירת והעברת שחקנים (ורווח של 4.5 מיליון אירו לאחר קיזוז סכומי הרכישות) יחד עם ניהול מו"מ מבריק עם בכירי השחקנים, יצרו סגל שזכה לכינוי "באיירן מינכן של הליגה השנייה".

כריסטיאן לל (באיירן מינכן), אנדרה מיאטוביץ' (ארמניה בילפלד), מייקל ארטס (ווילם 2), ניקיטה רוקביציה (טוונטה אנסחדה), רוב פרנד (בורוסיה מנשנגלאדבך), פיטר נימאייר (ורדר ברמן) ורוני (ספורטינג ליסבון) חתמו בקבוצה והצטרפו לרפאל, לבאן קוביאשווילי ורומן הובניק שהאריכו את חוזיהם. אדריאן ראמוס, שמחזיק בחוזה עד סוף עונת 2011, דרש לעזוב את הקבוצה, אך למרות התעניינות גוברת והולכת של הופנהיים והצעה של 4 מיליון יורו עבורו סירב פריץ לשחררו ובעזרת שיחות מוטיבציה ארוכות הצליח לשכנע את ראמוס להישאר ולחזור עם המועדון לליגה הראשונה. 

את הובלת הקבוצה מסר פריץ לשחקן העבר הבינלאומי מרקוס באבל (38). באבל, מאמן צעיר ובעל מוטיבציות יוצאות מגדר הרגיל להוכיח את עצמו, בעיקר לאחר פיטוריו משטוטגרט עונה קודם לכן, מצא בהרטה בעלת שאיפות העלייה המיידיות את שביקש.

עד כה מבשרת פתיחת העונה טובות להרטה ברלין. המועמדת הבכירה לעלייה בתחזיות ובטבלאות ההימורים אינה מאכזבת עד כה ונמצאת במקום הראשון בתום תשעה מחזורים. גם הקהל מאמין בקבוצה, מגיע בהמוניו למשחקי הבית ומתחזק ממוצע של כ-40,000 צופים למשחק (ממוצע קהל בליגה השניה – 14,130; במקום השני פורטונה דיסלדורף – 23,306). השמחה שבה לעיר ברלין והרטה חזרה להיות הדבר החם והנושא המדובר במפגשים חברתיים ובמקומות העבודה.

ואולי דווקא הירידה היא שהביאה לשינוי. ממועדון שחיפש את עצמו בשנים האחרונות הפך ה"ברלינר שפורט קלוב" לגוף חזק ויציב יותר מקצועית (איזון בסגל וספסל רחב) ופיננסית (פריסת חובות ותשלומים על שכירות האצטדיון) שנותן את הטון בליגה השניה. הדרך עדיין ארוכה, עוד 25 מחזורים לפנינו, אך בניגוד לעונות קודמות ניתן לראות את הדרך שמותווית וממומשת משחק אחר משחק, נצחון אחר נצחון. וכשהדרך משרתת נאמנה את מבחן התוצאה אין על מה להתלונן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: