עדיף זנב לאריות

מרטין, רווק בן 52, גר כל חייו בברלין.  הוא חרד לבריאותו, מתעב מגע ישיר עם ידית דלת השירותים, חולם על חיי פנסיונר בדרום אפריקה ומדיף דרך קבע ניחוחות של סבון כביסה.  פעם הוא היה השחוּר שלי.  לא ידעתי איך להגיע אליו ולהבין אותו, וכמנהל ישיר שלו  הייתי חייב למצוא דרך אליו, גם לאור העובדה שהבונוס החודשי שלי מורכב בחלקו מביצועי העובדים שמתחתיי.

היום בו נודע למרטין כי אני מחזיק במנוי למשחקי הרטה ברלין הוא היום בו הכל השתנה לטובה.  הוא לא הפך להיות העובד המצטיין של המחלקה, רחוק מכך.  ביצועיו עדיין מהנמוכים בחשבון.  אבל הוא מגיע לעבוד, נעדר פחות מהעבודה, תדירות חופשות המחלה שלו ירדה פלאים והוא עושה לכל הפחות את המצופה ממנו.   אף אחד מהמנהלים שלי לא מבין איך זה קרה.  איך דווקא אני, המנהל הזר היחיד, שמדבר גרמנית עם שגיאות ושאינו מבין עד היום את המנטליות המקומית, הצלחתי ליישר את הכבשה השחורה של העדר.  אף אחד שם לא מבין שחמש דקות של הרטה ביום הן שעשו את ההבדל ושלא הכל בחיים זה ביזנס.   זה אמנם לא פותר את כל הבעיות אבל לפחות נוצרה אווירה חיובית.  חוץ מזה, אם אולמרט יכול לערב כדורגל ופוליטיקה כשהוא פוגש את ברלוסקוני גם אני יכול.

אני בכלל חשבתי שמרטין אוהד של באיירן מינכן עד שהוא הבהיר לי שהם העדיפות השניה שלו, סתם כי הוא אוהב את הבירות שמגיעות מבוואריה.  בלב הוא כולו הרטה.  מגיע למספר משחקים בשנה (כסף הוא נקודה רגישה אצל רוב הגרמנים וגורם לי לחשוב לפעמים למה הפילו את התיק דווקא על הסקוטים והפרסים), מחזיק בכובע וחולצה עם לוגו הקבוצה ומחפש לינקים  לסטרימינג של המשחקים בכל סופ"ש בהם אינו באולימפיה שטדיון.  ביום שישי האחרון, כמה דקות לפני סיום יום העבודה, שוחחנו על משחק החוץ של הרטה מול אוסנברוק.  הנצחון הביתי על בוכום, למרות שלוש הנקודות, היה קשה להשגה.  בוכום היתה טובה וחדה יותר והרטה ניצחה בזכות ניצול מצבים אופטימלי ופייר מישל לאסוגה.  שנינו ידענו זאת אבל דווקא מרטין היה אופטימי יותר ממני וטען שהסגל של הרטה, גם עם כל הפציעות והירידה הכללית ביכולת, יכול וצריך להתגבר על אוסנברוק שערב המחזור תפסה את המקום ה-14 בתחתית הליגה.

משחקי יום שישי בליגה השניה נפתחים בשעה 18:00.  הפעם נפתח משחקה של הרטה בשעה 20:30.  משחקי הנבחרות שנערכו באמצע השבוע דחו את שאלקה – ורדר ברמן לשבת ואוסנברוק – הרטה קיבל קידום מפתיע לפריים טיים של Sky Sports.  מי שצפה במשחק ראה קבוצה נחושה, לוחמת ועקשנית שלא מוותרת על סנטימטר במגרש ולא מפסיקה לרוץ במשך תשעים דקות.  קשה היה להאמין שכך נראית קבוצת תחתית.  במחשבה שנייה, כך בדיוק אמורה להיראות קבוצת ליגה שניה שרוצה להוציא משהו מהרטה העונה.

כששאלקה, ליברפול ובית"ר י-ם נמצאות בתחתית הטבלה בסיום השליש הראשון של הליגה מתגייסים מיטב הפרשנים באשר הם ומספרים לנו שכדאי לקבוצות הנ"ל למצוא מהר מאוד את מקומן במעלה הטבלה, שכן הן לא יחזיקו מעמד שם למטה.  יש אופי אחר לקבוצות תחתית, וראול/פרננדו טורס/אבירם ברוכיאן הם לא השחקנים איתם מומלץ לצאת למלחמת הישרדות.  אצל הרטה זה "דער זלבה דרעק מיט אנדערען דקוראציון", אותה גברת בשינוי אדרת.  הסגל הנוכחי שלה אינו טיפוסי לליגה השניה.  רפאל, אדריאן ראמוס, כריסטיאן לל ופטר נימאייר יכולים באותה מידה לשחק בלא מעט קבוצות בבונדסליגה הראשונה.  בליגה השניה דרבים נראים אחרת.  רוב הקבוצות מצופפות מערכים מול הרטה, יורדות להגנה ושומרות על השער.  הרטה אוכלת מרורים כמעט בכל משחק, וטוב שיש קבוצות כמו בוכום וקוטבוס שמנטלית הן עדיין בליגה הראשונה ומשחקות בהתאם – פתוח והתקפי.  אותן זה תוקע בליגה השניה כבר שנתיים, והמצב גרוע יותר אצל קרלסרוהה שמתחת לקו האדום.  הרטה צריכה ללמוד מנסיונן הכואב כדי להישאר כל העונה בתמונת העליה.

אוסנברוק עלתה למגרש עם טירוף בעיניים ובמערך שהשתנה בהתאם לצרכיה בכל פרק זמן נתון.  עשרים הדקות הראשונות היו של הרטה עם שליטה מוחלטת במרכז השדה ושני מצבים מצויינים של ראמוס.  ואז באו חמש דקות של בליץ מצד אוסנברוק ובסופן שער יתרון.  אפשר היה להאשים את לל בשער לאחר שלא הצליח להתגבר על נילס האנסן שהשתחרר ממנו והגביה לרחבה, אבל דווקא ראמוס היה זה שנרדם בשמירה, לא היה ער לסביבתו ולא הבחין בממדו דיאבאן שהגיע מאחוריו ובעט משמונה מטרים פנימה.  אחרי השער ירדה אוסנברוק להגנה ושוב עברה השליטה לידיים של הרטה, רק שעכשיו היא הסתכמה בשלטון חסר תכלית במרכז השדה, מה שנקרא בעגה "שליטה אופטית".

זה לא נראה טוב וזה המשיך להיראות כך גם עם פתיחת המחצית השניה, כשאוסנברוק הרגה את המשחק עם ירידה של כל שחקניה להגנה ופתיחת קמפיין הבונקר, צעד די טיפוסי של רוב קבוצות הליגה שמשחקות מול "באיירן מינכן של הליגה השניה" כפי שכונתה הרטה לא פעם במהלך פגרת הקיץ.  הרטה לא הצליחה להתמודד עם העמידה העיקשת של אוסנברוק על המגרש.  ראמוס הלך לאיבוד באגף שמאל ואיבד כל כדור שהגיע אליו.  רפאל, כמו תמיד בסיטואציות דומות, ניסה לעשות הכל לבד (ולא הצליח).  ופייר מישל לאסוגה, שהרשים מול בוכום עם שני שערים, לא הצליח להתמודד עם הציפיות העצומות ממנו והאגרסיביות של הגנת אוסנברוק.  כריסטיאן לל היה היחיד שעוד ניסה.  הוא חרך את אגף ימין, התגבר על המגנים באחד-על-אחד והגביה כדורים מדוייקים לרחבה.  אחד מהם הגיע לראמוס שהיה לבד ברחבת החמש.  ראמוס זינק לכדור ונגח.  החוצה.

בדקה ה-72 החליט קרסטן באומן, מאמן אוסנברוק, לעבות את הקישור והחליף חלוץ בקשר לטובת 1-5-4.  בפועל זה נראה יותר כמו 3-3-4.  הישיבה של הרטה על השער של אוסנברוק דיללה את ההגנה שלה.  אוסנברוק לא הפסיקה לנסות להפתיע את הרטה בדיוק בנקודה החולשה שלה גם לאחר החילוף ההגנתי, ובדקה ה-75 גם הצליחה, פרצה את ההגנה בעזרת נבדל שלא נשרק ע"י וולפגאנג שטארק (ששפט את הפועל ת"א – ליון בליגת האלופות) והבקיעה את השער השני אחרי שסבסטיאן טירלה שלח את הכדור במסירת רוחב בתוך הרחבה לניקי אדלר שמול שער ריק לא איכזב.

 

סיינה לא יכול להושיע. ניקי אדלר מבקיע את השער השני לאוסנברוק

 

בנקודה הזו היה די ברור שהמשחק הוכרע.  האנרגיות של אוסנברוק המשיכו להתפוצץ על המגרש, השחקנים שלה שמרו בחירוף נפש על היתרון וגם מכבש לחצים נוסף של הרטה לקראת סיום המשחק לא עשה את ההבדל והוריד את מוליכת הטבלה עם הפסד.  אוסנברוק, נאמנה למסורת, לא הפסידה ב-39 משחקיה האחרונים שנערכו לאור זרקורים.  מול הרטה ספרה אוסנברוק את משחק מספר 40 לרשימה.

הרטה לא נראית טוב לאחרונה.  לצד נצחונות די צפויים על על אינגולשטדט ובוכום הפסידה הרטה בשלושה משחקי חוץ רצופים (1:0 לפאדרבורן, 2:1 לטוס קובלנץ מהליגה השלישית בגביע ו-2:0 לאוסנברוק).  משהו לא דופק.  אולי זה ההרכב שמשתנה תדיר עקב מכת הפציעות הבלתי אפשרית.  מרכוס באבל לא יתבטא כך פומבי, אבל הרטה חייבת לשנות גישה.  בליגה השניה הנצחון הוא חזות הכל.  לא משנה איך הוא מושג, העיקר שאוספים עוד שלוש נקודות.  תנו לי עונה קשה ואגרסיבית, בלי כדורגל יפה לעין, אם זה מה שיביא את הרטה חזרה לליגה הראשונה.  התקציב הגדול בליגה השניה אמור להספיק להעפלה, אבל המזומנים והשחקנים האיכותיים בליגה לא יספיקו מול אש בעיניים, אגרסיביות ורצון להצליח מול הטובה מכולן.  במבחן שתי הליגות עדיף בהחלט להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים.  בדיוק כמו מרטין.