לא הכל אירופה


כמעט רבע מחיי אני חי בחו"ל, הספקתי לחיות בשתי מדינות בתקופות שונות של חיי וטיילתי כמעט שנה במזרח אסיה, בעיקר על קו הודו-תאילנד-יפן.  רק לפני שבועיים חגגתי חמש שנים להגעתי בברלין.  קשה לי להאמין שעברו חמש שנים.  זה היה קשה – לא הכרתי את השפה, לא היה לי מושג איך אצליח אי פעם לדבר יותר משתי מלים בגרמנית, לא עבדתי תקופה ארוכה והיה לי קר, מאוד קר, ומי שלא חווה טמפרטורה של מינוס 16 מעלות כשאת גופו מעיל "חורף" מקסטרו בקניון גבעתיים לא חווה קור מעולם.

חצי שנה מאוחר יותר  זכיתי להנות מפירות הסבל הבאושים ולהיות בזמן אמת במדינה שמארחת את המונדיאל (בפעם השניה! שלי, לא של המדינה) אבל גם כשישבתי באצטדיון האולימפי בברלין, לראשונה בחיי במשחק גביע עולמי (פרגוואי – שבדיה באחד מהמשחקים היותר גרועים שהיו במונדיאל 2006, אבל זה לא מה שחשוב, העיקר החוויה, לא ככה?)  ידעתי שהטורניר ייגמר ואזכר שאין לי עבודה, שפה או עור עבה מספיק להתמודדות עם הקור.  לקח קצת זמן אבל בסופו של דבר מצאתי עבודה, אני מתקשר לא רע בגרמנית ולקור, כמו לכל דבר, מתרגלים בסופו של דבר.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי קראתי  באחד מאתרי האינטרנט שאיתן טיבי, מנציגי הכדורגל הישראלי באירופה, עזב את שרלרואה הבלגית ויחזק את עירוני קרית שמונה.  טיבי עושה את מה שעשו לפניו רבים וטובים ממנו – יואב זיו, עומר גולן, נג'ואן גרייב, איציק זוהר וגם גדולים יותר – משה סיני ואבי נמני.  התגובות, מן הסתם, יהיו ברובן עוקצניות.  שוב יקטלו את אי-יכולת ההסתגלות  של השחקנים הישראלים ברגע שקצת קשה, שוב יעלו לדיון את חוסר ההתמדה שלהם, יצחקו על הפינוק שלהם, על הגעגועים שלהם לאוכל של אמא, לחבר'ה בשכונה ולאימונים הקלים בארץ, על העדפתם להיות ראש לשועלים.

יש יותר מקמצוץ אמת בדברים הללו, אבל יש עוד דבר שמי שלא חי בחו"ל לעולם לא יבין: זה ממש לא קל.  השפה הזרה , האוכל השונה, הריחוק מהישראליוּת, בלי הוט או יס, בלי נאפיס ואבו-חסן, בלי המשפחה, בתרבות שלא מזכירה במאום את זו לה רגילים ושאותה מכירים, בלי אווירת יום שישי.  יש מי שמסוגל לחיות בחו"ל, יש מספיק ישראלים בחו"ל (ואני ביניהם) שיוכלו להעיד על כך.  אבל הרוב הגדול לא היה עובר לחיות במדינה אחרת גם תמורת חוויה תרבותית או עבודה מתגמלת.  צריך אופי מיוחד כדי לעשות שינוי חד שכזה בחיים, ומשכורת גבוהה לא יכולה לפצות על הפן המנטלי של היוצא לחו"ל.  קל יותר לשחקן כדורגל מאשר לשכיר הממוצע, זה נכון – יש תנאים, יש דירה ורכב, יש שכר גבוה, יש מקצוענות אמיתית, אירופית, יש יריבות רציניות יותר מקבוצות ליגת העל (או הליגה הלאומית.  מי אמר 'רמי גרשון'?…) – אבל לפעמים גם כל זה לא מספיק.

הרמב"ע, רבי משה אבן עזרא, מגדולי משוררי דורו, כתב בספרו 'ספר העיונים והדיונים': "בעל נפש יתגעגע למולדתו יותר מאשר למזונותיו".  אני, ש'ניקרתי' בזמן שיעורי ספרות, לא העמקתי בשירת ספרד, אבל לא צריך להיות בעל ידע נרחב בשירת ימי הביניים כדי להבין מה כוונת המשורר, פשוטו כמשמעו.   בפסיכולוגיה העמקתי יותר, ושם למדתי שהנפש היא מכלול התכונות הרוחניות והמנטליות אותן סופג האדם במהלך חייו.  הנפש שלי מעניקה לי את אורך הרוח, את האפשרות לחיות בחו"ל תקופה ארוכה ועדיין להרגיש ישראלי במלוא רמ"ח אבריי.  אחרים מאבדים את זהותם התרבותית בחו"ל.  יש מי שאף יעדיפו להתנתק ממנה.  שיבושם להם.  ויש מי שלא יכולים להיות מי שהם אם הם לא חיים בארץ.

רבי יהודה הלוי (אותו אני דווקא כן זוכר משיעורי ספרות, כנראה שלא ישנתי עמוק כל כך) כתב: "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".  לא צריך להיות משורר יהודי תושב ספרד הכמה לציוֹן כדי להבין מה מביא את רוב שחקני הכדורגל לחזור לארץ דווקא אחרי שהגשימו, כביכול, את חלומם להגיע לאירופה.  מספיק לשמור על ראש פתוח ולא להיכנע לסטיגמות שליליות.  לפעמים זה סתם סיפור על בחור צעיר שרק בנכר מגלה שבעצם הכי טוב לו בארץ.  אירופה? בשבילו ישראל היא אירופה, גם אם בסוף החלום האירופי מופיע חוזה עם אופציה בעירוני קרית שמונה.  אחלה נוף יש להם שם בצפון, ממש אירופה.

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “לא הכל אירופה

הוסיפו את שלכם

  1. איזו כתבה.אתה מסביר כל כך יפה ובגובה העיניים עד שבא לבכות.מקסים.המשך לכתוב יש לך את זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: