אלמוג כהן, ישראלי בנירנברג


שלום!

כך נפתחת הכתבה ב'בילד' הגרמני על אלמוג כהן.  די צפוי כשמדובר בשחקן היהודי והישראלי היחיד בבונדסליגה.  די צפוי גם שהשאלה הראשונה שמופנית אליו מתייחסת להיותו שחקן יהודי בין מוסלמים לנוצרים.  טבעית עוד יותר היא תשובתו – אני לא פוליטיקאי.

הקשר בין דת לפוליטיקה הפך לטבעי.  הרי איש לא ישאל את כהן על תדירות ביקוריו בבית הכנסת המקומי או את חילוקי הדעות – אם אכן קיימים – בין בשר כשר לבשר חלאל (והס מלהזכיר איזו נקניקיית וורסט שמנמנה.  ב'מעדני מזרע' היו קוראים לזה 'בשר אחר').

אז אלמוג כהן לא מדבר על פוליטיקה, הכי אוהב את המילה "צ'ולדיגונג" (הקיצור הסלנגי של ה'סליחה' הגרמנית) ובחלומות הרטובים שלו (מלים שלו) הוא לא חשב שהגרמנים יכולים להיות אנשים חמים ואכפתיים.

כהן, שהגיע בפעם הראשונה בחייו לגרמניה עם אי אילו דעות קדומות, אינו הראשון.  ודעות קדומות בוודאי אינן עניין השמור לאינטלקטואליזם האירופי, מפני שיש לא מעט גרמנים שמקשים על ההכרה בכך שהם חברים באותו עם יחד עם תומאס מאן, הרמן הסה ואנגלה מרקל.  "הם" חושבים שבישראל מדלגים בין הכדורים השורקים ברחובות.  "הם" ו"אנחנו" גם מבינים בסופו של דבר שדעות קדומות הן בסך הכל פחד מהלא ידוע.

 

הנסיון של עם מדינת בוואריה מסתכם בשעתיים וחצי של המתנה לטיסה בנמל התעופה במינכן, אך למרות נסיוני הדל אני מאמין שברלין קצת יותר סוערת מנירנברג.  עם כל הכבוד לאחת הערים היפות בגרמניה, האירועים הגדולים בה התרחשו לפני למעלה מ-65 שנים ושימרו אותה כסמל דואלי בזכרון הקולקטיבי, הן לביסוס תורת הגזע הנאצית והן להכאה על חטאה.

גם לי, שחי בגרמניה כמעט שש שנים, יש עדיין ספיחים שקשורים קשר ישיר לזכרונות הדור השלישי מחוקיה ומשפטיה של העיר.  לשיכורים הגרמנים יש נטיה לצעוק בקולי קולות.  משום מה זה גורם להם להרגיש 'גברים'.  עד היום צעקות בגרמנית גורמות לי לעצור את הלך המחשבות, לראות תמונות של חיים עליהם רק שמעתי ולהתרחק מהמקום.  האסוציאציות קיימות גם אצל מי שחי בגרמניה ורואה בה את ביתו.  טוב שכך, אבל טוב גם שלא רק כך.

אלמוג סיפר שיש דברים שלעולם לא יהיו בארץ.  הסבלנות, לעמוד שעה בפקק בלי שאף אחד יצפור.  הנקיון, אין בדל סיגריה אחד על הרצפה.  נירנברג באמת נקיה.  אם הוא היה משחק בהרטה הוא היה נתקל בכמה בדלים פה ושם.  ברלין לא נקיה כמו נירנברג.  ברלין מלוכלכת יותר מכל עיר אחרת בגרמניה.  יש מקומיים שאפילו מכנים אותה "דלהי של גרמניה".  נו טוב, לא צריך להיסחף, הכל יחסי בחיים.  הייתי בדלהי, גם מחוזותיה הנקיים מלוכלכים יותר ממרכז איסוף הפסולת של ברלין.  הייתי גם בישראל, וברלין נקיה יותר מכל הערים שם, אפילו מנתניה.

 

לפני כשלושה חודשים התפייט נחום ברנע בטורו ב'ידיעות אחרונות' על ירידת ערכו של הדרכון הישראלי הן בתחנות הגבול הזרות והן כאמצעי זהות רוחני וציוני.  ישראלים עכשויים מבקשים להיות פרקטיים.  הם אוהבים את המדינה, הם רוצים לחיות בה למרות הכל, אבל זה לא יזיק להחזיק דרכון זר מאחורי הבגדים בארון, מעין תעודת ביטוח אם יכולו כל הקצים.

אם אכן יכולו כל הקצים קשה יהיה להתעלם מהאירוניה שבדבר, עת בעלי דרכון גרמני יברחו לגרמניה מישראל.  זה כל כך הזוי שעדיף להשאיר זאת בגדר מחשבה פרועה לפני שאואשם גם אני באיזשהו חטא, זילות או הזנייה.

אבל הרבה לפני הארמגדון אפשר לראות את הצד החיובי שבדבר.  זכרון השואה לא נשכח אך יסודותיו משתנים בקרב הציבור הישראלי.  ישראלים יכולים לטייל בגרמניה, להתפעל מיופיה ומהליכותיה, ללמוד ספרות גרמנית וללגום את הבירות הטובות בעולם.  ואלמוג כהן הוא לדידי הסנונית הראשונה – בחור צעיר שבגיל 22 יצא לשחק בגרמניה, השתלב בצורה מושלמת בקבוצה שלו והפך לשחקן הרכב ראשון.  הוא לא מרגיש צורך להיות השגריר של ישראל בתפוצות, להגן על מדיניותה ולשמור על האינטרסים שלה.  היו לו כמה דעות קדומות אבל הוא היה מספיק צעיר, נלהב ומציאותי (והיה לו גם אחד, לותר מתיאוס) כדי להגיע לנירנברג, להגשים חלום ולבחון בעצמו אם יש דברים בגו.

***

את האוכל הכשר שמגיע אליו מפרנקפורט מבשל אלמוג כהן בבית ומזמין אליו חברים לקבוצה לאכול איתו.  הוא מספר שהם אוהבים את "האוכל הכשר" שלו ומגיעים תכופות לביתו לסעוד יחד עימו.  סיפור קטן שמכיל בתוכו תובנה אחת אמיתית:  בסופו של יום מדובר בבחורים צעירים מכל פינות העולם שעובדים קשה באימונים ורק מבקשים קרבה אנושית, לשבת יחד, לא להיות לבד.  בשביל זה לא צריך יום לימודים ארוך, גם שניצל עוף יעשה את העבודה.

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “אלמוג כהן, ישראלי בנירנברג

הוסיפו את שלכם

  1. הדרך שאלמוג כהן עשה ראויה לחיקוי. שחקן צעיר שקיבל את הזדמנות חייו וניצל אותה עד תום. אני איתך, צור.

  2. פוסט יפה, מרגש אפילו. מקווה ומאחל לכהן שימשיך להצליח ושאולי יסמן את הדרך גם לשחקנים נוספים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: