עוד מעט ברלין


כואבת לי הבטן.  האוכל שלא הפסיק למצוא את דרכו אליה במהלך השבועיים האחרונים עושה לי רע.  אני יודע שבברלין הכל יחזור לקדמותו.  שוב השגרה המבורכת עם ארוחות מסודרות, בלי כבד קצוץ וחומוס נון סטופ, עם הליכות ארוכות בעיר ואולי אפילו עם חזרה לחדר הכושר.  עד אז אני יושב מול מסך המחשב ומנסה לכתוב בלי לחשוב יותר מדי על הבטן הגדולה שעומדת ביני לבין השולחן, נדחסת כלפי מעלה ודוחסת את הבגט עם שוקולד השחר שדחפתי אליה לפני חצי שעה.

את המחצית הטובה ביותר של הרטה העונה כבר החמצתי ועתה נותר לי רק לחכות להתעלות נוספת.  0:3 כבר במחצית, כמה חבל.  את תקציר המשחק אי אפשר לראות בערוץ סקיי, הם לא משדרים מחוץ לגרמניה.  בסוף מצאתי איזה תקצירון ביוטיוב.  מת על רפאל, איזה שער, בבעיטה מהאוויר!

אחרי שקראתי קצת על המשחק ירדתי לסלון, נשכבתי על הספה הירוקה (תודה לאחותי הקטנה שעברה דירה ולא מצאה מקום לספה, סוף סוף אפשר לשכב ולראות משחק.  רק חבל שהבטן מסתירה) וראיתי משחק טוב אחר.  מכבי חיפה מחמיצה ומחמיצה, מכבי ת"א פחות טובה אבל איזה משחק.  שבעים דקות של אקשן, זה בערך חמישים דקות יותר מאשר כל משחק אחר בליגה הזו.  זה היה המשחק הראשון העונה בליגת העל שזכיתי לראות בשידור ישיר, וטוב שכך.

לברלין אחזור יומיים לפני ערב יום כיפור.  את הדרך הארוכה מהעבודה הביתה ביום שישי אעשה ברגל.  זה תמיד מוזר לי, להסתובב ברחובות ברלין ביום כיפור, לראות את המוני האנשים ממשיכים בחייהם כרגיל ולתהות: "מה, הם לא מבינים איזה יום אדיר זה?" אני אוהב את יום כיפור, גם אם כולם נוהגים, אוכלים, עובדים ומבלים.  יום כיפור הוא יום שלי, לא שלהם.  שלא יבינו, אני אסתדר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: