הרטה נגד שאלקה – יותר מסתם משחק


יום שישי, 18:30.  שבוע העבודה הסתיים.

ביגוד החורף החיוני – שלושה זוגות גרביים, חולצה אחת ושני סוודרים, כפפות עור מרופדות, מעיל נפוח, צעיף ארוך ושמן, כובע צמר עבה ותחתוני גטקס).  שווארמה בלאפה ולאצטדיון.

בכל תחנה נכנסים לקרונות הרכבת עוד לובשי חולצות וצעיפים של הרטה ברלין.  כשמגיעים לתחנה המרכזית של העיר עולים עשרות מאוהדי הקבוצה היריבה.  בועות הטינה מתחילות לבעבע וקריאות "שייסה נול פיר" המלוות בהטחת אגרופים בתקרת הקרון ממלאות את האוויר הדחוס.

****

במשחקי הבית של הרטה ברלין, החל מהדקה ה-60 לערך, מתחילות להישמע ביציע המזרחי הקריאות "שייס אוניון, שייס אוניון, הרטה ב.ס.צ".   הרטה היא  הקבוצה הבכירה בעיר, אוניון משחקת בבונדסליגה השניה וסך המפגשים הרשמיים ביניהן מסתכם בשניים בלבד, אבל האוהדים לא זונחים את הטינה העירונית, הבילט-אין.

ויש מועדון אחד שאוהדי הרטה  שונאים אפילו יותר מאוניון.   מועדון מעיר קטנה במרחק של כחמש מאות קמ' מברלין, שמשחק גם הוא בצבעי כחול ולבן; מועדון עשיר יותר ומצליח יותר; מועדון שבדיוק לפני ארבעים שנה זכה בנצחון טכני ועלה שלב על חשבון הרטה;  מועדון שגנב להרטה את הגביע.

****

ביום ה-15 בדצמבר 1971 נפגשו הרטה ושאלקה 04 בברלין למשחק השני במסגרת הסיבוב הראשון של הגביע המערב גרמני.  במשחק הראשון ניצחה שאלקה 1:3, אבל באותו היום זהרה הרטה.  זולטאן ורגה, הכוכב ההונגרי של המארחת, הבקיע שני שערים, היה לשחקן המצטיין והוליך את הרטה לנצחון 0:3 ולעליה לשלב השני.

יומיים קודם לכן השעה בית הדין של התאחדות הכדורגל המערב גרמנית את ורגה מהבונדסליגה בשל האשמות על מעורבות במכירת משחק של הרטה לארמיניה בילפלד בעונת 1970/1 לארמיניה בילפלד.

עורך דינו של ורגה הצר על עיתוי הפסיקה, פנה לבית המשפט המחוזי של ברלין, הוציא צו מניעה נגד ההשעיה ואפשר את שיתופו של ורגה במשחק.

בתום ההתמודדות התלוננו אנשי שאלקה על שיתופו הלא-חוקי כביכול של ורגה במשחק.  בית הדין של ההתאחדות קיבל את תביעת שאלקה, תקף קשות את הנהלת הרטה על הוצאת ענייני הליגה אל גופים חיצוניים, ביטל את תוצאת המשחק וקבע נצחון טכני 0:2 לשאלקה ועלייה לשלב השני.

אוהדי הרטה לא ידעו נפשם מרוב זעם.  הם תיעבו את שאלקה על שבחרה להתלונן דווקא אחרי שהובסה.  הם תיעבו עוד יותר את זכייתה של שאלקה בגביע באותה עונה (0:5 על קייזרסלאוטרן).  הם האמינו שהרטה היתה צריכה להיות במשחק הגמר, היא זו שהדיחה את מחזיקת הגביע.

****

מעגל שנאה חדש נוצר, מעגל שהלך והתרחב בכל שנה.  האוהדים הוותיקים העניקו לשאלקה את הכינוי  "FC MEINEID" (שבועת שקר).  המורשת עברה מדור לדור ושאלקה הפכה לקבוצה השנואה ביותר עד לימינו.  צעירי האוהדים שמעולם לא שמעו על הפרשה בוחרים לדבוק במורשת השנאה.  ארבעים שנה חלפו והמיתוס ממשיך לשמר את האיבה.

****

אוהדי הרטה מעלים את  הרף ומשגרים שברי בקבוקים וחזיזים לכיוון אוהדי שאלקה.

עשרות שוטרים סוגרים עליהם בטבעת אנושית ומנטרלים אותם.

ברכבת ממשיכות הקריאות בין שני המחנות.

ככל שמתרחקים מהאצטדיון מתמעט מספר האוהדים בקרונות.

גוש גדול של אוהדים יורד בתחנה המרכזית של העיר.

האוויר הדחוס מתחיל להתקרר.

השכונה, המדרגות, הדירה.

שקט מבורך.

הרטה הפסידה לשאלקה.

2:1

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: