של מי הנבחרת הזו?


אני לא חסיד גדול של כדורגל נבחרות.  שחקנים מקבוצות שונות נפגשים פעם בכמה שבועות לאימון או שניים, מחפשים בלי הפסקה את החיבור ביניהם וחייבים להביא תוצאות בטורניר של עשרה משחקים שנמתח על תקופה של שנתיים. החיבור היחיד שאני מצליח למצוא לאהבת הנבחרת הוא הרגש הלאומי, וגם עוד הזדמנות לפרימואים ולקופמנים לנפח לנו את המוח על אלי גוטמן ויוסי בניון.

אם היו שואלים אותי הייתי מוותר על טורנירי הנבחרות.  מוותר על נבחרות לאומיות בכלל.  יש כדורגל טוב יותר בעולם גם בלי נבחרות לאומיות.  גם הלאומנות הקשורה בעבותות לזכות לשחק בנבחרת חורה לי.  יש לך דרכון מקומי? אתה יכול לשחק.  אין לך? חפש את החברים שלך.

ובכל זאת גם אני צפיתי במשחקי הנבחרת על כל מגרעותיה, שפעם הרתיחו את הדם והיום לא באמת מזיזות משהו למישהו.  ככה זה אחרי שמתרגלים, 0:6 על נבחרת לוקסמבורג מרגש כמו עלה יבש על המדרכה.  זה מה שסיפרו לי אלה שצפו במשחק.

גם בשלישי הקרוב לא אשב מול האינטרנט בחיפוש אחר לינק למשחק של ישראל מול לוקסמבורג.   ביום שלישי תארח נבחרת גרמניה את שבדיה בברלין, ואני אשב באצטדיון ואראה את הכוכבים הגדולים של הכדורגל העולמי.  שווינשטייגר, חדירה, אוזיל, נוייר, רויס, גומז, וגם איברהימוביץ' הגדול, כי ענייני האזחרות של גרמניה ושבדיה לא מעניינים אותי, הכדורגל שלהם דווקא כן.  בישראל יכולות הבריות להמשיך ולהשתעשע בענייני מונדיאל ויורו ולהתאכזב בכל פעם מחדש.  כולי ביטחון כי החיוך שעל פניי לא יימחק במהרה, כי אם יש בגולת אירופה משהו שהוא טוב עשרות מונים ממקבילו בארץ – זה הכדורגל.

***

רון קופמן אמר שבן שהר לא מתלבש למשחקים של הרטה.  משה פרימו טען שעם הדקות המועטות שהוא מקבל השלים בן שהר אולי משחק אחד.  קופמן ופרימו הם זן הפרשנים החדש של תקשורת הספורט –  מדווחים על פי תחושות, לא על פי עובדות.  ומאחר ואין יותר מדי ישראלים שיודעים מה באמת קורה בהרטה אפשר לספר להם מה שרוצים, הם כבר יאמינו וימשיכו את הפצת הבדיות בפורומים השונים עד שיהפכו לעובדה מוגמרת, ואחרי זה לך תוכיח שאין לך אחות.

קופמן, אין לך מושג – בן שהר מתלבש למשחקים של הרטה.  אם היית מביט ברשימת סגל הקבוצה הייתי מגלה שמזה שבועות הוא בסגל, כאשר הפעם האחרונה בה לא נכלל היתה במשחק של הרטה מול דינמו דרזדן שנערך ביום כיפור.  הוא רק לא מתקרב ליכולת של החלוצים האחרים – סנדרו וגנר, סמי אלגואי ואדריאן ראמוס.  אבל הוא מתלבש.

פרימו, אין לך מושג – בן שהר כל כך רחוק מלהשלים "אולי" משחק אחד.  אם היית טורח להקדיש כמה שניות לקריאת סטטיסטיקה היית מגלה שבן שהר רשם עד כה תשע דקות בונדסליגה.  הוא עלה לשחק בדקה ה-81 מול אאלן ונגע בכדור שלוש פעמים.  תשע דקות הן לא "אולי" משחק אחד, הן עשרה אחוז ממשחק אחד.  ככה לימדו אותי ביסודי.

אז קופמן ופרימו יכולים להמשיך בהפצת האמיתות הבדויות שלהם, אבל לי כבר לא מציקה עובדת ספסולו של שהר.  כשרק חתם במועדון קיוויתי לראות אותו על המגרש, דופק הופעות ונותן הצגות, אולי אפילו מבקיע פה ושם אולי אפילו בשם הרגש הלאומי שכנראה שלא איבדתי לחלוטין.  אבל עם הזמן אני חוזה בהרטה מגובשת, ומאוחדת שהולכת ומשתפרת ממחזור למחזור גם בלי עזרתו של בן.  אני צופה לשהר ימים ארוכים וקפואים על הספסל, אבל אני בטוח שהחיים היפים בברלין מצליחים לפצות על כך.  יש כאן פאבים, מועדונים מדליקים, מוזיאונים מכל סוג, הופעות חיות של הגדולים בעולם, נהרות ונחלים, ריאות ירוקות ואוויר צח.  כך שהייאוש נעשה יותר נוח, כמו שהיה לו פעם בלונדון.

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “של מי הנבחרת הזו?

הוסיפו את שלכם

  1. לא יודע לגמרי למה אבל יש לי הרגשה שמרבית כדורגלנינו לא יודעים איך להנות משהשהות הזו בחו"ל. לא יודע לגמרי למה + כמה מילים על עובד ששמעתי לא מזמן מחברה באוסטריה.
    נראה לי שאם הם היו יודעים היינו רואים הרבה יותר שחקנים צעירים בליגות שניות בסקנדינביה הולנד, בלגיה ועוד. ואח"כ גם היינו רואים מזה עוד שחקנים שהם באמת שחקנים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: