מיליון לאחד דוק, מיליון לאחד


"אתם תנצחו, אבל אנחנו לא נפסיק לשיר"

אוהד נבחרת שבדיה, תחנת הרכבת התחתית Spittelmarkt.

 *

קבעתי עם יוהאנס בשבע וחצי ליד דוכן הבירה, מספיק זמן כדי לסיים את המשמרת בשש וחצי, לעלות על קו U2 של הרכבת התחתית ולהגיע בתוך ארבעים דקות. לא תיארתי לעצמי שהבוסית שלי תתפוס אותי בחוץ לסמול טוק מורט עצבים ושאאלץ להמתין למעלה מרבע שעה בתחנה, כי הרכבות שמגיעות מלאות עד אפס מקום.

רק ברבע לשמונה הגעתי לדוכן. עמדתי במרכז הרחבה וניסיתי לקלוט את בלוריתו הלבנה של יוהאנס בתוך גדודי האנשים שלא הפסיקו לזרום לכיוון שערי הכניסה. עמדתי שם עם שני בקבוקי בירה ביד – אחד ליוהאנס – ולא היה לי מה לעשות חוץ מלהמתין.  לא ידעתי מה לחשוב, אז חיסלתי גם את הבקבוק השני.

יוהאנס הגיע בשמונה ועשרים, התנצל בלי סוף וסיפר לי שהתסריט הגרוע ביותר התרחש – ברכבת, באמצע הדרך, הוא הבין ששכח את הכרטיסים במשרד. כמובן שהוא התקשר להודיע לי, אבל בנוסף לכל הצרות גם שכחתי את הנייד בבית. רצנו לשער הכניסה ועמדנו בתור מאחורי לפחות חמש מאות איש.

הסדר הגרמני הידוע לעתים לשמצה שיחק הפעם לטובתנו. תוך עשרים דקות ישבנו במקומותינו. שער 4.2, בערך מול קו החמש של רחבת השוער. לגימה מהבירה, שאיפה מהסיגריה, נרגענו.  עכשיו אפשר להתחיל.

*

לפני שריקת הפתיחה חסרו למירוסלב קלוזה שלושה שערים כדי להשוות את שיא ההבקעות בנבחרת גרמניה.  המלך הנוכחי הוא גרד מולר האגדי, שהבקיע 68 שערים ב-62 משחקים.  בקרוב ובוודאי יהיה זה קלוזה.

יוגי לאב אוהב אותו, סומך עליו ויודע למה. שתיים אפס לגרמניה כבר בדקה ה-15, שני שערים לקלוזה. עכשיו כולם תוהים מתי ישתווה קלוזה למולר – במחצית הראשונה או השניה. ובשיא הלהט מחליט דווקא פר מרטסאקר שגם לו מגיע, ומבקיע את השלישי לגרמניה, שהוא השני שלו אי פעם במדי הנבחרת.

שלמוּת. אין מילה אחרת לתיאור המחצית הראשונה. ניצול מקסימלי של האגפים, שליטה מוחלטת במרכז השדה, התקפה רודפת התקפה, מסירות מדויקות מרגל לרגל, דאבל פסים וטריפל פאסים וקוודרופל פסים, טיקי טקה כמו שמתישהו בעתיד גם ברצלונה תצליח לעשות. אולי. בשביל זה המציאו את הכדורגל, בשביל זה בנו אצטדיוני ענק שמכילים עשרות אלפי אנשים.

*

יצאנו להפסקה עם חיוך מרוח על הפנים שמסרב להימחק. הסכמנו שגם אם המשחק יסתיים עכשיו זה יהיה מספיק, כי המחצית הראשונה היתה טובה יותר מכל משחק שלם שראינו אי פעם. כל כך חבל שהיא הסתיימה.  לראות מחצית ולמות.

וזה לא נפסק במחצית השניה. כל כדור מגיע לכתובת, כל מסירה חותכת את האוויר ללא הפרעה, ואז 0:4.  ועכשיו כולם יודעים שה-1:6 מול אירלנד לא היה יש מאין. ועכשיו כולם חוששים ללכת לשירותים, כי תיכף יגיע החמישי.

גם השער של זלאטן לא ריגש את האוהדים ביציע, ששרקו לו בוז בעת שרץ לרשת כדי לאסוף את הכדור ולהניחו על קו האמצע. הכל היה כל כך יפה, יפה מדי, אם זה היה נגמר עכשיו זה היה נשאר שלם, ובחיים כמעט אין דבר שנשאר שלם.

יוהאנס לא רצה להביא בירות: "אי אפשר לדעת אצל גרמניה, בכל רגע יובקע כאן עוד שער". הייתי צמא, אז ירדתי למטה. ראיתי את התור הארוך למזנון, עשיתי אחורה פנה וחזרתי ליציע. בדרך שמעתי קהל צוהל. מישהו לידי אמר "הנה ה-1:5". התוצאה על הלוח בכניסה ליציע אמרה שלא –  2:4.

גרמניה, שרק לפני רגע היתה בטוחה שמעתה ואילך הכל יסתדר מעצמו, נכנסה לפאניקה. יותר ויותר שחור-אדום-צהוב נצפה בחלק האחורי של גרמניה, ושבדיה החלה ללחוץ על השער של נוייר. זלאטן חילץ כדורים במרכז המגרש, חילק אסיסטים לאחרים עם כל חלקי גופו הארוך ולא הפסיק לשפר עמדות בעזרת המסה שלו, שמעטים בעולם יכולים לה.

רבע שעה לסיום וכבר 3:4.  רחשים מתחילים להישמע מכיוונם של 72 אלף הצופים. אף אחד לא מבין מה קורה כאן, איך זה ייתכן, מי התסריטאי המופרע שכתב את הטקסט המופרך הזה.  רויס, לאהם ושווינשטייגר מקבלים כרטיס צהוב תוך שש דקות על בזבוז זמן. החילופים של יוגי לא עוזרים לייצב את השורות.

*

אין מנהיג לגרמניה, מישהו כמו בקנבאואר או מתיאוס, אולי קלינסמן. מישהו שיעורר את השחקנים בעת צרה, שיצעק עליהם, שיזכיר להם מה הם צריכים לעשות, שיוביל. שחקנים נהדרים בגרמניה, אשפי כדור אחד אחד, רק מה – מנהיגים הם לא.

כדור עונשין בדקה ה-90 לטובת גרמניה, שלושים וחמישה מטרים משער שבדיה. מסירה ארוכה לאחור.  עכשיו יוהאנס רותח מזעם: "עוד פעם אחורה? עוד פעם להזמין התקפות? הם עושים בדיוק מה ששבדיה צריכה, ככה היא חזרה למשחק! בגלל זה שבדיה תשווה!".

והוא צדק, כמה שהוא צדק. ההלם ביציעים אחרי השוויון של ראסמוס אלם הפך במהרה לשריקות בוז צורמות.  החלום הרטוב של כל אוהד כדורגל בכלל, ושל אוהדי גרמניה בפרט, הפך לחלום בלהות. השופט אפילו לא טרח לחדש את המשחק ושרק לסיום. מזל גדול, עוד חמש דקות לשבדיה והיא היתה מנצחת.

*

רק בדרך לרכבת הבנו את מה שבאמת חשוב: זכינו. היינו עדים באופן בלתי אמצעי לאחד ממפגני הכדורגל המרשימים שנראו בשנים האחרונות בעולם, ומה לא היה שם: מצד אחד משחק מבריק ומלוטש עד לשלמות, מצד שני כדורגל עם טונות של אופי. שלמות שהובילה ליהירות אל מול תבוסתנות שהפכה ללוחמנות, והכל מעוטר בשמונה גודגדנים.

הלגה, מנהלת צוות העובדת לצדי ושקשה לחשוד בה בהבנה גדולה בכדורגל, סיכמה את המשחק בדרך מקורית: "גרמניה תמיד מתחילה נהדר את המוקדמות, מדלגת בקלות על שלב הבתים, דופקת הופעה ברבע הגמר ואז מאבדת את הראש, עושה במכנסיים ורואה אחרים קוטפים את התהילה. אתמול כל זה נדחס למשחק אחד. גרמניה המודרנית ב-90 דקות".

סביר להניח שגרמניה תגיע למונדיאל 2014.  כשהיריבה הגדולה בבית היא שבדיה אפשר להאמין שקזחסטן, איי פארו, אירלנד ואוסטריה לא יעמדו בדרכה. אחרי החזרה מהקבר נראה שגם שבדיה תטוס לברזיל בעוד שנתיים.  רק חבל ששעה של כדורגל אלוהי תפנה מקומה בדפי ההיסטוריה לשבדיה, הווינרית האמיתית של הערב, שלא הפסיקה לשיר.

*

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “מיליון לאחד דוק, מיליון לאחד

הוסיפו את שלכם

  1. אהבתי, תודה על פוסט נהדר.
    לצערי דווקא השבוע הייתי בשבוע מילואים בצאלים וזכיתי רק לקבל הודעה המומה מאבא שלי שאמר לי שהפסדתי את אחד המשחקים המדהימים אי פעם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: