לוזון חולצה-בחוץ


g

לפני שלושה ימים סיפר לנו לוזון חולצה-בחוץ שהשחקנים שלו התרגשו.  אליפות אירופה, משחק פתיחה, שנתיים וחצי הכנות, זה טבעי.  הוא סיפר לנו שהם לא יודעים כלום על שחקני הנבחרות ושאם עומדים נכון על המגרש השאר כבר יגיע.  הוא התרגש מאלילת המזל שעמדה לצידו ועזרה לו להשיג נקודה ראשונה באליפות אירופה.  הוא התוודה שישראל שיחקה את המשחק הגרוע ביותר שלה בתיקו מול נורבגיה ושבמשחק השני תעבור ההתרגשות.

השחקנים לא התרגשו במשחק מול איטליה, הם פשוט שיחקו כמו שהם יודעים לשחק.  מול עכו ונתניה, לא מול איטליה.    הפעם, אמר לוזון חולצה-בחוץ, נראתה הנבחרת מצוין.  ההרחקה היתה הזויה, סיפר, אני גאה בשחקנים, הוסיף.  מה אכפת לו מה, עוד משחק אחד והוא עוזב, מעכשיו תהיה הבדיחה על חשבונה של סטנדרד ליאז'.

*

אני כבר לא יודע אם אני רוצה בהצלחת הנבחרת או בכשלונה.  מצד אחד זו הנבחרת שלי, אני ישראלי.  מצד שני קשה לי עם התחמנות והנפוטיזם.  גם אם יספרו לי מהיום ועד 2020 שלוזון חולצה-בחוץ הוא מאמן מעולה ושמינויו לאימון הנבחרת היה מקצועי גרידא קשה להתעלם ממראית העין.  גם הבן של גברי לוי אימן את הצעירה, אבל לא כשהאבא שלו יושב על כיסא היו"ר.  נמל אשדוד, חברת החשמל, מקורות, ההתאחדות  לכדורגל – כנראה שפורנוגרפיה היא אכן עניין של גיאוגרפיה.

אין לי בעיה עם הזימונים של חולצה-בחוץ.  המאמן מחליט עם מי הוא רוצה לשחק, הסיבות לכך פחות חשובות.  יוגי לב שמר מקום בהרכב הראשון למירוסלב קלוזה שחרך את הספסל בבאיירן וללוקאס פודולסקי שירד עם פ.צ קלן לליגה השניה.  יוגי לב גם בחר שלא לזמן את קווין קוראני כשהיה בשיאו.  כנראה שהקשר בין חולצה-בחוץ לדודו דהאן אינו מקרי, אבל עשויות להיות סיבות נוספות מלבד יכולת מקצועית שמביאות מאמן לזמן שחקן זה או אחר.

אז אחרי שהורדנו את שיקולי הזימונים מהפרק אפשר לדבר על מה שיש.

ואין על מה לדבר.

 *

כל הכבוד לאבי לוזון על הבאת אליפות אירופה לישראל.  נבנו מתקנים חדשים ונעימים, הגיעו תיירים, וסוף סוף זכו היושבים בציון בהזדמנות חד פעמית לכדורגל איכותי.  איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, נורבגיה.  לא צריך לטוס, רק לעלות על הקטנוע ולהגיע למושבה, לבלומפילד, לנתניה.  אפשר להסתדר גם בלי הערך המוסף של נבחרת ישראל.

השוויון של נורבגיה בדקה ה-90 אינו נאחס.  ישראל לא נופלת בדקה ה-90 מפני שזהו גורלה.  ישראל נופלת בדקה ה-90 מפני שנגמר לה הכוח.  מול איטליה לא היה צורך להמתין עד הדקה ה-90, זה נגמר הרבה לפני כן.  אחרי השער השני עברו האיטלקים לקרוז קונטרול  והשאלה היחידה שריחפה באוויר היתה מתי יובקע השלישי.

עשר דקות טובות בפתיחת  המשחק, חמש דקות סבירות לקראת סיומו.  אם גניבת הדעת תצליח עוד ידברו בקרוב על השיטה, הדרך, הלקח שנלמד מהטעויות, ההרחקה ההזויה של הפרא ממכבי חיפה שהרסה את המשחק, אליבא דחולצה-בחוץ.  את מה שראינו גם אלף לוחמות פסיכולוגיות לא ישנו.  בטח שלא ישפיעו על השדר הגרמני שאמר: "השחקנים הישראלים הם רק סטטיסטים במשחק".

והנה מגיעות הסיבות האמיתיות לתבוסה: הקהל מקלל, הקהל קורא "דור מיכה", הקהל שורק בוז לנבחרת שלו.  גועל נפש, אמר הסופרסטאר כליבאת.  מחפשים את הרוע בכל מקום, התפייט הביטון והוסיף: אנחנו שחקנים מצוינים ויש לנו מאמן הכי טוב בעולם.  לידיעת פלורנטינו פרס.

בעוד כמה ימים יתמודדו נורבגיה ואיטליה על ראשות הבית.  ישראל ואנגליה ישחקו על הזכות לסיים במקום השלישי.  כמובן שיש סיכוי תיאורטי להגיע לחצי הגמר, ואולי זה כל מה שחשוב.  ואולי עכשיו, אחרי שהכל (כמעט) נגמר, אפשר להפסיק להשתולל, להירגע ולהכניס את החולצה.

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “לוזון חולצה-בחוץ

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: