צדק הוא רק כוכב


Slide1

מרכוס קרפט נכנס לרכב, מתניע ויוצא לדרך.  בעוד שעה הוא יפגוש את נציגי קבוצת האוהדים “Wannsee Front”. רק לפני כמה ימים הם זרקו עליו אבנים, איחלו לו מוות, ועכשיו הוא עומד להיכנס לגוב האריות.

הוא לא הפסיק לרגע להאמין שהוא עשה את המעשה הנכון.  הוא לא יכול היה לסבול עוד את הקללות והאיומים שהפנו אנשי „Wannsee Front“ לעבר רן שחר, שחקן הרכש החדש, רק בגלל שהוא יהודי.  הוא ראה כמה רן סובל באימונים ובמשחקים ולא יכול היה לשתוק.  אז הוא פתח את הפה ואמר את מה שאמר.

*

אנשי החזית לא האמינו שהשוער האהוב שלהם נכנס בהם חזיתית.  הם שמעו ממנו שהם גזענים, שהם הורסים את המועדון, והם התפלצו: אנחנו הורסים את המועדון? אנחנו שומרים עליו! היום מרכוס כאן ובעונה הבאה הוא יהיה בקבוצה אחרת, זעמו האוהדים, רק אנחנו נישאר כאן לנצח, ב-“Ost Kurve”.  אם אנחנו לא נשמור על טוהר המועדון עלולים להגיע לכאן עוד ועוד יהודים חו"ח, ומה אז?

בשבוע שעבר הם החליטו להראות למרכוס ולחברים שלו מי באמת הבוס, אז הם יצאו לכיכרות וזעקו את זעקתם.  עוד ועוד אוהדים הצטרפו להפגנת הכוח עד שמנו למעלה מאלפיים איש.  הם נכנסו לסניף הבנק הסמוך לכיכר, פרצו את דלת משרדו של מנהל הסניף הֶר גוטליב והחלו להכותו.  גוטליב ועוזרו ששהה עימו במשרד באותה עת התגוננו ואף שלחו כמה אגרופים משלהם לכיוון האוהדים שנסוגו מיד לאחור.  ממרחק סביר הם איימו על חייו של הֶר גוטליב ועזבו את המקום.  בכיכר הם הרגישו הרבה יותר בטוחים מהזעם היהודי המפתיע שחוו בבנק והצטרפו לשירת "מרכוס מת, מרכוס מת, מרכוס בן זונה".

*

עכשיו יושב מרכוס מול אנשי החזית כשביניהם מפריד שולחן עמוס בנקניקיות שמנוניות וצלוחיות חרדל.  הוא שומע את מה שיש להם לומר והוא מבין שהוא עומד להפסיד בקרב.  הוא מבקש מאנשי החזית, שכמה ימים קודם לכן השליכו עליו אבנים וסלעים, שירחמו עליו וירככו את הודעתם לעיתונות.  מנהיג החזית מנהל עם מרכוס משא ומתן עיקש ואחרי שלוש דקות יוצאת ההודעה לתקשורת:

"בפגישה בין מרכוס קרפט לנציגי החזית סוכם על סיום הסכסוך בין הצדדים.  קרפט שמע את מצוקת הקהל בחמשת החודשים האחרונים והבין כי אולי הפריז בתגובותיו נגד הקהל והבין ללבם.  אנשי החזית שמעו את טענותיו של קרפט, הגיעו להבנות ופתחו דף חדש".  ספלי הבירה מונפים אלעל, לחיים.

מרכוס עוזב את הפגישה ואבן כבדה על ליבו.  חמישה חודשים הוא ספג אש מאנשי החזית ועמד על שלו, האמין באמת שלו.  אפילו שדרני תוכנית הרדיו הפופולרית “Sekundo und Monkysonn” תמכו בו והעלו על נס את פועלו.  אבל מרכוס, שנשאר לבד בחזית מול אנשי החזית, לא רוצה להיות נציג הצדק עלי אדמות.  הוא בסך הכל רוצה להרוויח כסף ולהנות מכדורגל, אז הוא נכנע.

*

מרכוס נכנס למכונית ומתקשר לאמא שלו.  היא סבלה יחד איתו בחודשים האחרונים, תהתה בקול אינספור פעמים אם הוא באמת צריך את זה, התחננה שיפסיק.  אז כמה אוהדים לא רוצים יהודים בקבוצה, למה דווקא אתה צריך לתקן את העולם? תלמד מהחברים שלך, הם לא מוציאים מלה, שותקים.  תהיה חכם, לא צודק.  הוא מספר לה שהחליט להיות חכם.  תודה לאל, אומרת אמא.  ואיך אתה מרגיש עם ההחלטה, מותק?

חרא, לוחש מרכוס, אני מרגיש חרא.

 

ערן לוי

ברלין

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: