אחלה חומוס יש בברלין


לא פעם מספרת לי אמי על עוד מכר קרוב או רחוק שלה שחזר נרגש מברלין. איזו עיר, יפה וקלה לניווט, אטרקטיבית וזולה, עם ספורט ואמנות ומוסיקה וחיי לילה, כיף אמיתי. גם אחרי שמונה שנים בברלין הסיפורים לא מפסיקים להגיע, כאילו כדי להצדיק את העובדה שבחרתי לחיות את שארית חיי בבירת גרמניה.

ומסתבר שהתיירים גם שומעים עברית ברחובות, ולא מעט. פעם, בגסטהאוס בגואה, סיפר לי בחור שוודי שהוא לא האמין כששמע שאוכלוסיית ישראל נעה סביב ה-7 מיליון (ב-2004). כל היום שומעים אתכם ברחובות ובחופים כאן, צחק, אפשר להאמין בקלות שיש לכם שם בישראל שמונים מיליון איש. ואולי דווקא בגלל שאנחנו קטנים ושאין עוד מדינה דוברת עברית בעולם אנחנו מסובבים את הראש, גם אם מטאפורית, כשאנחנו שומעים עברית בנכר.

אז המשפחה מגיעה לבקר, גם החברים, אבל תוך שנה-שנתיים עוצר הגל ומתייצב על ביקור אחד בשנה, אולי שניים. אולי. את מספר הביקורים אצלי בשנתיים הראשונות לחיי בברלין אפשר להשוות למספר הביקורים בשש השנים האחרונות. ככה זה, אם לאישיאס מתרגלים אפשר גם לברלין.

*

פתאום הפכנו לפופולריים, פתאום מדברים כל היום על ברלין וישראלים בברלין ומחירים בברלין ודיור בברלין וכמובן על שואה בברלין, כי פעם הזהירו אותנו מעלייה על טרמפים והיום זה כנראה כבר לא כל כך מסוכן. תאמינו לי, כל מה שאני רוצה בתום יום עבודה הוא להגיע הביתה, לפתוח את החימום, לצפות במשחק כדורגל, לבשל או לכתוב איזה הגיג על אירועי היום. בלי אמנות, בלי מוזיאונים, בלי תרבות עשירה, בלי לעשות את הבוכטה של החיים, סתם להיות בבית.

אני גם נכנס לפייסבוק. זה התחיל עם המשחק הארור Candy Crush והמשיך עם תגובות לעניינים מעניינים, בעיקר בפורומים של הישראלים בברלין ובאירופה. יש תשובות להרבה שאלות, יש עניינים שמשותפים לישראלים, יש עזרה הדדית. וכמו בכל מקום בעולם, יש גם גסות רוח ויהירות.

משמיצים את ישראל, את הישראליות, את כל מה שנודף ממנו ריח של סברס. כל שיח מקרי בין כותב מקרי לפקידת קבלה מקרית בביטוח לאומי מקבל משמעות ארצית ומשליך על מדינת ישראל – “רק בישראל", “כל כך טיפוסי", “בגלל זה עזבתי". ואני קורא, ושוב קורא, והלב נצבט.

*

לא גדלתי באפס מעלות על נקניקיות בחרדל, לא על קלוסה ולא על כיסוני בשר. גדלתי בשבע עשרה מעלות בחורף על סלט ירקות, חביתה וחומוס. המון חומוס. יש כמה חבר'ה כאן בעיר (הרבה או מעט? אתם תגידו) שמוצאים בכך פסול ומאמינים שבברלין יש להתנהג כברלינאי. “ישראלים הגיעו לברלין מסיבות אחרות בכלל", אומרת אחת בתגובה לשאלת צעיר שביקש לברר אם כדאי לפתוח בית עסק בעיר הפונה לישראלים. “רוב הישראלים שמגיעים לברלין לא מחפשים לחיות בגטו", טוען שני בהחלטיות.

רוצים לשמוע קצת על ישראליות? תרשו לי לספר לכם. אני מודיע מראש: זו דעתי האישית בלבד, והיא אינה מבוססת על דבר מלבד דעתי. דעתכם שונה? אתם לא מסכימים איתי? תכתבו, תגיבו, אל תשאירו דבר לעצמכם.

ישראליות זה להחליט בשביל אנשים אחרים מה טוב להם. ישראליות היא לא לקבל אנשים אחרים בשל אמונתם ודעתם. ישראליות היא ההרשאה העצמית להשתלחות באדם אחר רק בשל הבעת דיעה. ישראליות היא מתן הדרור להשפלת אדם דרך המקלדת מבלי להכיר אותו בכלל. ישראליות היא כתיבה בוטה שמדרדרת את הדיון אבל בלי תמונה, קל לנו יותר להכפיש כשלא יודעים מי אנחנו. ישראליות זה להפוך את יאיר לפיד לנושא הדגל, גם אם לא אוהבים אותו ולא מאמינים בדרכו, ולהפוך בשמו את הישראליות לגועל נפש.

אז בואו ונשכח מי אנחנו. בואו וניפגש רק עם אוכלוסיות מעורבות בעיר, ונאכל רק דים סאם ופאד טאי ושפצלה ורביולי פסטו כי חומוס ושווארמה זה לא לרמה שלנו. בואו נגיע לתערוכות של אמנים אוונגארדיים או פופולריים, ונתחכך בגרמנים כי אנחנו פה עכשיו ושחס וחלילה לא ידעו שגם אנחנו נגועים במחלה הזו שמגיעה ממדינה קטנה במזרח התיכון.

כבר אי אפשר להתחכך בגרמנים, לצאת איתם לבלות, להקים איתם משפחות, מבלי שתתלווה לכך יומרה להיפטר מהישראליות, צעד קטן לאדם – צעד גדול לפלצנות. כבר אי אפשר לשבח יוזמה למסעדה ישראלית מבלי ליפול להכללות על טיבו של בולס החומוס הישראלי. כל צלחת מסבחה הופכת לסמן התרבות הישנה, כל שידור טלויזיה בעברית הופך את הצופים בו לאנשי גטו.

*

שכחנו מאיפה הגענו. שכחנו שפעם שיחקנו בגוגואים, שחיינו עם ערסים וחנונים, עם כוסיות ועם קונפות. שכחנו ששפה ותרבות אינם עטיפת עיתון, שלא ברלין גידלה אותנו. שכחנו שגם אם אנחנו מטיפים בראש חוצות נגד ישראליות וסממניה אנחנו עדיין עושים זאת בעברית. אפילו את "תחנת הרדיו הראשונה בברלין בשפת הקודש" הפכנו מהר מאוד לתחנת מולטי-קולטי, גרמנית ועברית, כי אנחנו יודעים שזה מה שישראלים שהגיעו לברלין רוצים, אחרת הם היו נוחתים בלוס אנג'לס ומבלים כל ערב בטמפו, לא ככה?

בחייאת, תעשו מה שאתם רוצים. תדברו רק בגרמנית עם מבטא ישראלי, תאכלו רק וורסט ורינדרבראטן, תצפו בשידורים חוזרים שלTATORT , תגדלו את הילדים על פי Frag die Maus. כל אחד עם הבחירות שלו. ואם פעם, אחרי הרבה שנים של גרמנית, תתגעגעו פתאום לאיזה חומוס קטן עם סחוג אמיתי וסרט ישראלי, אתם מוזמנים אליי. ללא תשלום. הכל עליי. בתנאי אחד – אצלי בבית מדברים בעברית.

אם אתם דוברי עברית…

מודעות פרסומת

3 תגובות בנושא “אחלה חומוס יש בברלין

הוסיפו את שלכם

  1. אני כבר מתה מגעגועים לחומוס טוב , אז אשמח לבוא לחומוס טוב ,הסלט הישראלי עליי

      1. נעים מאוד , קוראים לי אביטל ואני כבר שנה ו3 בברלין , אתה מוזמן להוסיף אותי בפייס השם המלא הוא AVITAL DIREKTOR

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: