התחתנתי עם גרמניה


dARKON

"אז תגיד לי, איך מהגרים לברלין?”

אם היו נותנים לי יורו אחד על כל פעם בה נשאלתי את השאלה הזו הייתי מרגיש יותר נוח מבחינה כלכלית. מצד שני, עדיין לא נשאלתי את השאלה הזו על ידי אלף איש, בטח שלא יותר, כך שעדיין מדובר בדמי כיס. ובכל זאת, בכל פעם בה אני מעניק את תשובתי לשאלה נשמעת אכזבה קלה מהמקלדת בעברו השני של הצ'אט.

לא חיפשתי שורשים בגרמניה; לא ניסיתי לשכנע את סבתא להוציא דרכון פולני; לא נרשמתי לאוניברסיטה ברלינאית או בית ספר לשפות,לא הוצאתי ויזת אמן; לא ניסיתי לשכנע בעל עסק גרמני להעסיק אותי על חשבון תושב/אזרח המקום כי יש לי איזשהו ערך מוסף שאין לגרמני. סיפור הרבה יותר פשוט, לפחות עבורי.

*

התחתנתי עם גרמניה. היא לקחה אותי מכאן. לברלין היישר מרמת גן. לחיות את החיים שלה. כאילו אין לי שום דבר. אתם עוד תשמעו עליי. זה רק ייקח קצת זמן אולי. אה, אה אה אה, אה אה.

*

aufen

והיא חייתה את החיים שלה, ואני גידלתי חיים משלי, ועכשיו היא שם ואני כאן, היא בשלה ואני בשלי, וכל אחד בקצה אחר של השכונה. יש מי ששומע ואומר "מצטער לשמוע", כאילו פרידה היא בהכרח דבר רע, כאילו ביחד ועצוב עדיף מלבד וטוב לו. כי מה עם הילדים, כי אלוהים יודע למה בעולם בו פרידות תכופות יותר מחתונות קשה עדיין להתנתק מהשיוך הפבלובי אל "הרי היום אתם לא מתחתנים עם אדם שאפשר לחיות איתו, אלא עם אדם שאי אפשר לחיות בלעדיו".

וזו תשובה מבאסת לאללה, לשמוע "התחתנתי עם גרמניה", ועוד יותר "התחתנתי מאהבה", כי להתחתן מאהבה ולהקים משפחה כדי להשיג אישור שהיה או דרכון זר זו תוכנית די קשה לתכנון, וגם די מחורבנת. לעזוב את הכל, לגור עם מישהי מעולם אחר, בעולם אחר, עם מנטליות אחרת, עם תובנות אחרות, עם שפה שלא מאחלים לאויבינו, עם קולינריה בקאנטים, עם חוש הומור של תלמידי בית ספר יסודי בחולון.

ואחרי שמונה שנים כל מה שאנחנו חולקים הוא את אותה שכונת המגורים. וילדה אחת. והיא אמא טובה ודואגת ואוהבת, ואני עושה כל שביכולתי כדי ששתיהן תהיינה מאושרות, כי אוי ואבוי לי אם האמא של הילדה שלי לא תהיה מאושרת. חוץ מזה פעם היינו ביחד, ופעם חשבתי שהיא האחת,  וזה מספיק טוב כדי לרצות בטוב עבורה.

*

אבל באסה, רק מספר שהתחתנתי עם גרמניה ובום – השיחה נפסקת, כבר לא מעניין, בעיקר לא מעשי. אף אחד לא מתכנן להתחתן עם גרמניה כדי לזכות בדרכון גרמני או באישור שהייה, ואם כן – ספק אם יספרו זאת בצ'אט לאדם זר שכל הקשר בינו לבינם הוא הגרין קארד שיש לו בכיס והרצון שלהם להחזיק באחד כזה.

ואם הם היו מחכים עוד רגע ושואלים אותי מה דעתי, הייתי מספר להם שמעולם לא תכננתי להגיע לגרמניה. לא איבדתי כאן כלום, לא הבנתי את השפה, וקר כאן כל כך, לא מבין איזה אינטרס יש לישראלים לבוא פה בקור הזה.

חוכמה קטנה מאוד, יאמרו הקוראים ויצקצקו בלשונם, יושב לו הפלצן במגדל השן שלו במזרח ברלין ולא מבין למה אנשים רוצים להגיע לשכונה שלו. חסרות סיבות? המצב הכלכלי, המצב הבטחוני, המצב התעסוקתי, החוסר במרחב מחיה, הממשלה, הבריאות, האלימותלא חסר, אחי.

מה לעשות, בסופו של דבר חיים בברלין אנשים רגילים, ויש שמחות גדולות וקטנות אבל גם אכזבות, ובהתחלה הן בעיקר גדולות. וקר כאן, איך שלא תסתכלו על זה, ובימים ראשונים של חורף זה לא קל, בטח כשלבד, אפילו כשביחד. ויש כאן ביורוקרטיה, ויש כאן קורקטיות, ואין כאן "חום ישראלי", מה שזה לא אומר. ויש כאן גם לא מעט ישראלים שמשמיצים את ישראל ומקלסים את גרמניה, ואני לא מבין איך שוכחים את העבר (הישראלי) לטובת איזשהו כעס פנימי, ולפעמים זה די כואב לקרוא, להאמין שאדם מסוגל לשכוח מי הוא.

אז גם אם “התחתנתי עם גרמניה” היא באסה של תשובה – בואו בהמוניכם, אם רק תוכלו, בסך הכל טוב כאן. תוציאו ויזת אמן, תירשמו ללימודים באוניברסיטה מקומית או בבית ספר לשפות, תוציאו דרכון פולני, תמצאו שורשים בגרמניה, ואם תרצו גם תתחתנו עם גרמניה או גרמני. לפעמים זה אפילו עובד.

הזוגיות, כן?

***

הבת שלי נולדה בברלין, האמא שלה נולדה בבאדןוורטמברג, ואיכשהו היא לא שוכחת מי היא, גם אם זה רק חמישים אחוז ממנה (ואני מאמין שיותר, אבל זה לא מדעי, רק תחושה, ולכו תמדדו תחושה באחוזים). הנה, רק אתמול, כשתליתי כביסה, הדלקתי את האייפד על Spree Radio, לשמוע את החדשות, לדעת מה קורה בעיר. והיא, שמבקרת בגן גרמני, שתשעים וחמישה אחוז מחבריה ייקים אסלים, שמדברת במבטא שוואבי, שמעה את החדשות בגרמנית ואמרה: אבא, זה בגרמנית. נכון, אני מקשיב לחדשות, אמרתי לה, אז תקשיב לחדשות בעברית, ענתה ולא הנידה עפעף.

ישראלים בברלין. זה לא רק שם של אתר או פורום בפייסבוק, אשכרה יש חיות כאלה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: