כמו פעם


אפור בשמיים כמו פעם
בחורף בלב תל אביב
כשהייתי לבד וחשבתי לבד
שביחד נרצה לא לריב
לא יודעת אם זה משנה לי
לא רוצַה חיים אחרים
הסלון מתרוקן, רהיטים נפרדים
מותירים מאחור שני שברים

כמו טחנה שנלחמת ברוח
כמו שעון שנלחם בשעות
שרק לא יראו
פנים אדומות
ועיניים לחות מדמעות

בכל יום את מתקשרת
מספרת הכול באחת
עבודה, משפחה, החבר החדש
וחושבת שלי עוד אכפת
תמיד בשבילךָ, את אומרת
יאללה מותק, ממש מאוחר
הלוואי שתמותי, מהר ועכשיו
הלוואי שתקומי מחר

כמו טחנה שנלחמת ברוח
כמו שעון שנלחם בשעות
שרק לא יראו
פנים אדומות
ועיניים לחות מדמעות

אפור בשמיים כמו פעם
בחורף בלב תל אביב

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: