שכבות

לא יכול להיות שציפורים עוזבות בחורף
לא עוזבים כשקר, הבנו כבר מזמן
ויש מקום אחר עם צבע תכלת בשמיים
ויש שם ציפורים אבל אין שם שום עניין

זה לא אותו מקום, לא ישבנו שם ביחד
זו לא אותה שכונה, לא טיילנו ברחובות
זו לא אותה העיר עם שפה זרה מוכרת
וחם שם לכולם, ורק אנחנו בשכבות

לא יכול להיות שדובים נמים בחורף
לא רוצים לדעת, מוותרים ונרדמים
אנחנו נתעורר מחדש כל יום, כל בוקר
נרצה לישון ולא נוכל כמו שני מבוגרים

זה לא אותו מקום, לא ישבנו שם ביחד
זו לא אותה שכונה, לא טיילנו ברחובות
זו לא אותה העיר, עם שפה זרה מוכרת
וחם שם לכולם, ורק אנחנו בשכבות

לא יכול להיות שאנחנו לא ביחד
לא עוזבים כשקר, שכחנו כבר מזמן
ילדים קטנים שרוצים לרוץ כמו פעם
ילדים גדולים שלא זוכרים לאן